עולם האבות- רקע

תולדות עם ישראל ידועים לנו מן המקרא,הן נמשכים, במרחק של זמן, קרוב ל4000 שנה. לאורך כל הזמן הארוך, המסרים מפה לאוזן הם בגדר שמועות שאין על מה להיאחז בהן, מעין אגדות או מיתוסים מפרי הדמיון. לא כן הדבר אם המסרים עוברים בכתובים, סמוך לזמנם, כי אז אפשר להתייחס אליהן במידה רבה של אימון או ביקורת. כאלה הן הכתבות בכתב החרטומים (הירוגליפים) מצריות החקוקות על סלע או הכתבות הבבליות בכתב יתדות הטבועות בחמר. תקופתו המשוערת של אברהם, היא גם תקופתו של המלך הבבלי חמורבי. אנו יודעים לא מעט על כל מערכת החוקים השלמה של תקופתו, על פי מה שהיא חקוקה על האסטלה (עמוד אבן) במוזיאון הלובר, אשר נתגלתה על ידי הצרפתים לפני כמאה שנים בחורבות העיר שושן הקדומה, והיא מוצבת כיום במוזיאון הלובר בפריז. המעניין בתגלית הזאת הוא שיש בה שורה של חוקים עם אפיונים קצת דומים לחוקים בתורת משה ואשר נתקבלו כ300 שנה יותר מאוחר. ברור לנו על פי הידע שלנו מן המקרא, וגם שאין לנו כל תמוכים מאיזה מסמך אחר המעיד על כך, שכל התולדה וההשתלשלות הסיפורית והכרונולוגית של תקופת האבות באה לידיעתנו אך ורק מן התורה ומזמן קבלתה או מזמן שנכתבה על ידי משה בסיני. אנו שרויים היום בתוך עולם שהישגי המדע והידע הרב, הולכים ומתפתחים בקצב מדהים והשליטה וההבנה בהם בנויה על לימודים ממושכים בדרך הלוגיקה והרציונליות, כך שכל דבר שאינו נמדד בכלים אלה הוא מאבד מערכו ומחשיבותו. הנטייה לראות ולהכיר בדברים של העבר, בדרך הלוגיקה והרציונליות הולך וגדל וכך גם בקרב אנשי המסורת והאמונה. האידאולוגיה האימונית והערכית של ישראל היא האידאולוגיה שהוכיחה את עצמה בכוח החיות והערך שבה ובהשפעתה על עיצוב העולם והתרבות המערבית האירופית המוכרת לנו כיום, יותר מכל אידאולוגיה תרבותית אחרת שהתגלתה בתולדות האנושות. אין ספק שהדבר הזה נובע מהממד הערכי הגבוה שלה. לכן העם היהודי חייב וזכאי לשאת אותה בגאון ואם יש בעם חלקים הנוטים לצד הספק, מחוסר תמוכים ארכאולוגים מספיקים, הרי שחייבים להעביר אותה תחת מבחן ההסבר הרציונלי. מכיוון שאין לנו מסמכים כתובים בזמנם על כל הקורות את האבות, הרי שאין לנו אלה להסתמך על המסורת ועל המורשת שמשה קיבל וכתב. ומאחר שהמסורת האימונית המיוחדת לאל אחד עליון כפי שהאב הראשון גילה והנחיל אותה לצאצאיו היה לה ערך ומשקל סגולי גבוה בקרב בני ישראל על אף הלחץ והפיתוי האלילי השורשי והעמוק שהיה טבוע בכל מקום מסביב. בדומה ובמידה שאנו נותנים ומתייחסים למסר האמונה המונותאיסטי שצאצאי האבות העבירו למשה ולעולם באותה מידה של אמינות, אנו מחויבים גם לתת גם למורשת ההיסטורית שגם אותה הם העבירו למשה. על פי המקרא היא נמסרה למשה בהתגלות בהר סיני. אנו יכולים לחשב גם אחרת שמשה הוא אשר חקר ודרש וכתב בעת היותו לפני כן בבית פרעה מכאן שהם לראשונה עברו אלינו בכתובים לפני כ-3500 שנה, הכתובים היו בצורת מגילות שחזרו ונכתבו אין ספור פעמים ויש להניח שחלו בהם שינויים, תיקונים וגרסאות שונות. מאחר שכל הספרות הקדומה הזאת לא נשתמרה, מן הסתם מתעורר הספק על מידת האמת המקורית או הסטייה ממנה. מקובל עלינו שהגרסה האחרונה, הידועה לנו היא זאת שהובאה מבבל על ידי עזרא הסופר ביחד עם נחמיה (457-432 לפסה"נ). הם למעשה חידשו את לימוד התורה והתרבות היהודית בירושלים. אנו יכולים להאמין ולהסתמך באמת הרבה שיש בתורה בגרסתה האחרונה הן משום שנתגלגלה אלינו במערכת כתובה והן משום ההקפדה הרבה, המצווה עלינו על פי התורה, לשמור על דיוק המסירה.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s