דוד המלך – רקע

דוד היה נער אשר רעה את צאן אביו ישי מבית לחם. המצב הכללי בארץ היה מאוד בלתי יציב. במצב הזה היו שלושה תנאי רקע שגרמו להופעתו ועלייתו של דוד:

  1. הפלשתים

הפלשתים שלטו לאורך החוף בדרום. מרכז שלטונם היה בחמשת הערים הגדולות: עזה, אשדוד, עקרון, אשקלון, וגת. בראש כל עיר שלט סרן. הפלשתים היו מצוידים בנשק ברזל, ורק הם ידעו ליצור אותו ודאגו שהדבר לא יוודע בישראל. הם ניסו לחזק ולשמור על אזור יישוביהם תוך כדי הרחבת השפעתם מזרחה וצפונה, ותוך כדי עשיית מלחמות קטנות והצבת עמדות שליטה ונציבים בכל מקום, ובמטרה למנוע היווצרות כל כוח שיאיים עליהם. בשיטה הזאת הם הגיעו לשליטה עד לרכסי ההרים בחבלי יהודה ובנימין, וכן הם הגיעו דרך עמק יזרעאל ועד לבית שיאן. הישראלים או העבריים כפי שקראו להם, היו מסתייעים בפלשתים וקונים מהם כלים מברזל לצורכי עבודה. יתר על כן, השליטה הסמלית של הפלשתים במרחב הארץ, הניע עברים רבים ליטול חלק כשכירים בכוח השליטה של הפלשתים, ואפילו להילחם לצידם. דבר זה מתברר, כמסופר במקרא, בזמן הקרבות שבין הפלשתים לבין הכוחות של המלך שאול ובנו יהונתן ( שמואל א' 20-21 ).

  1. שמואל

אל מול הכוח הפלשתי ה' הוא העומד בראש הכוח של ישראל, זאת הייתה תפיסת האמונה של שני המנהיגים הרוחניים והאחרונים אשר הנהיגו את עם ישראל: עלי הכהן ואחריו שמואל הנביא. ה' פירושו של דבר ארון הברית שנלקח ממשכנו הקבוע והוצב במרכז המערכה. בזמנו של עלי הכהן  הייתה מלחמה בין ישראל לפלשתים. בני ישראל נגפו וארון הברית נלקח בשבי הפלשתים לאשדוד. כעבור שבעה חודשים הם החזירו מחשש להחזיקו אצלם. שמואל הנביא תלה את כל הקורות הרעות בחטאיו של עם ישראל. והכן בני ישראל נטו כך להאמין, וזה אומנם גרם להתלכדות פנימית ורוחנית. לכך, על פי המקרא הייתה השפעה ובמתקפה נוספת שהייתה  הפלשתים  נגפו ונסוגו. היה שקט שנמשך כעשרים שנה. ואז בניגוד לכל השכנועים הרוחניים של שמואל הנביא, ובהתייחסות לאירוע הנורא שקרה לפני כן כשהארון הברית לא עזר במלחמה ונלקח בשבי על ידי הפלשתים בזמנו של עלי הכהן, פרצה הזעקה והדרישה בכל תוקף, מצד העם כלפי שמואל הנביא המזדקן, למנות וכבר עכשיו מנהיג שהוא מלך. הפעם לא הועילו לשמואל כל התענות השונות שזה לא טוב ושגם ה' לא שלם עם זה. שמואל הנביא, בלית בררה, מצא בחור שהוא די גבוה ככתוב "משכמו ומעלה". שאול היה בעל אופי עדין וחסר ניסיון השייך לשבט הקטן והלא חשוב בנימין וממשפחה גם לא חשובה בשם קיש. שמואל משך אותו למלך על ישראל. הוא עשה זאת לעיני זקני ישראל ובאמצעות הטלת גורל שיד ההשגחה בו.

  1. שאול המלך

שמואל הנביא, מודרך "כאילו" על פי  הוראה מלמעלה, בחר כמלך את האדם התואם באופן מוחלט למלא את צרכיו ואת רצונו כדי לשמור על מנהיגותו. הוא בחר אדם חלש וחסר כל ניסיון. שאין בו כל מוטיבציה כוחנית, על אף הגובה הגופני שלו. כאשר הוא יצא מעם שמואל, הוא פגש קבוצת מתנבאים הוא הצטרף והתנבא יחד איתם ועל כך נאמר אז בלעג "הגם שאול בנביאים?". במלחמה הראשונה שנקרתה לו לשאול הוא הצליח להזעיק את בני ישראל להילחם נגד נחש מלך בני עמון אשר איים אז על העיר יבש גלעד בין אם לכבוש אותה  או לעקור כל עין ימין של כל הגברים בעיר. שאול הצליח במלחמה הזאת והיא יצרה מומנטום לעוד הצלחות. היחסים בין שמואל  לשאול החלו להיסדק. שמואל נתן לשאול פקודות הוראות כאילו על פי  צו האלוהים, ושאול נכשל לעמוד בהם, עם כל רצונו הטוב וחרדתו הגדולה. אי המילוי המוחלט של ההוראות גרמו לזעם וכעס אצל שמואל אשר ראה בזה פגיעה אישית קשה בסמכותו  לכן הוא השפיל והוכיח אותו שאינו מתאים יותר למלוכה ואלוהים  יבחר אדם יותר טוב ממנו. היחס המשפיל של שמואל כלפי שאול המלך היה קשה מנשוא. וכאדם עדין וחלש מטבעו הדבר פגע קשה בנפשו ונוצר בו מתח עצום שהכניס אותו להתקפות של דיכאון והן לא סרו ממנו עוד, עד סוף ימיו. במלחמה האחרונה שלו נגד הפלשתים, צבאו ניגף בקרב והוא ושלושת בניו הלוחמים נהרגו יחד איתו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s