מועדי ישראל

חגי/מועדי ישראל נקבעו ביסודם ובמהותם עם מתן התורה בהר סיני. טעמים שונים נקשרים לחגים:

  • פסח- חג המצות, זיכרון ליציאת מצרים, חג החרות, חג האביב, חג העלייה לרגל.
  • שבועות- חג הקציר ויום הביכורים, יום מתן תורה וחג העלייה לרגל.
  • יום זיכרון ותרועה- ראש השנה ויום הכיפורים אלה ימים של חשבון נפש וכפרה.
  • סוכות- חג האסיף, חג הישיבה בסוכה לזכר הנדידה בסיני וחג העלייה לרגל.

מעל לכל אלה יום השבת הוא גם מועד של מקרא קודש ואולם יום השבת יש לו ייחוד משלו והוא בעל משמעות רוחנית, חברתית ומהפכנית. בני האדם באותם הזמנים, כל פעילותם וכל הווי חייהם היומיים היה מודרך ומנוהל ע"פ חוקי הטבע. החגים שנחוגו היו  חגים לכבוד: הקציר, הבציר, האסיף, יום הגז, ויום חג לאליל או לשליט. חוץ מהאירועים האלה בני האדם עבדו כל הזמן כל הימים בלי הרף למחייתם. וכך גם היה עם בני ישראל בעבודתם המפרכת במצרים. משה אשר הוציא את בני ישראל ממצרים מוליך אותם במדבר לאירוע הגדול בהר סיני לקבלת התורה, משה מודיע ומכריז על שינוי מהפכני בדרכי עם ישראל ומציין את דברי התורה לאמור " ה' ברא שמיים וארץ בשישה ימים וביום השביעי שבת. לפיכך גם אתם תעשו אותו הדבר ויום השביעי יוקדש למקרא קודש ולמנוחה." עם ישראל כיבד ושמר לבד את השבת במשך כ-  1800 שנה. ורק כשהופיע ישו הנוצרי וממנו מתלמידיו עבר יום השבת כיום מנוחה לעולם הנוצרי ולעולם כולו. הבל רק  בשנת 321 לסה"נ הקיסר הרומאי קונסטנטינוס החליט ליצור הבדל למה שהיהודים מקיימים ובעולם הנוצרי יום המנוחה עבר ליום ראשון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s