ספר בראשית-genesis
הבריאה
כשמדברים על הבריאה, יש מקור אחד מקובל ודומיננטי אצלנו וגם אצל מרבית האנושות והוא המופיע בתורה. הסיפור הזה הולך ומתערער קצת מאז שהתחילה תקופת ההשכלה. ומאז גם נוספו עוד שתי תיאוריות זו של 'המפץ הגדול' וזו של צ'רלס דרווין על "מוצא המינים". נתרכז במקור התנכי' שהוא השולט ויש בו הרבה מחשבה הרבה היגיון והרבה אלגוריה. מי שכתב את התורה הוא אשר כתב את סיפור הבריאה. אם ננסה להתחקות מנין הוא לקח את סיפור הבריאה ונחפש במקורות הקדומים של אותן התרבויות הקדומות של בבל של מצרים ושל כנען. נגלה שסיפורי הבריאה של עולמם הקדום של אותן התרבויות בנוי ממלחמות של גורמי עולם אדירים תאווי מלחמה, שלטון ושעבוד של אחרים וגם של האדם עצמו. בסיפור של התורה אין כלום מן ה"ניחוח" הזה. התורה מציגה את האלוהים כאל רחום וחנון וכאילו כל הבריאה לא נוצרה אלא כדי לברוא את האדם כצלמו וכמובן הכבנה היא של מחשבה החלטה ויצירה. מומלץ לקרוא בקוגל בנשא הזה את המאמרים של דר' ישראל אלדד ושל דר' שמואל אברמסקי.
האלוהים ברא את העולם מן התוהו ובוהו הוא גילה לנו את הזמנים של עבודה ומנוחה כפי שהוא ברא. הוא ברא את האדם מחומר מוצק ודומם מעפר. הוא ברא את חווה מחומר אורגני עדין מצלעו של האדם. יש בזה משמעות הנוגעת לתפקידם הביולוגי שהם עשויים לשאת. האלוהים הציב את אדם וחווה בגן עדן והוא נתן להם כוח שליטה על כל היצורים האחרים. וכן הוא נתן להם, כאמור, כוח מחשבה והחלטה. בנוסף אלוהים אמר להם שבנן עדן יש הכל אבל יש שני עצים שמפריים אסור להם לאכול. אלו הם עץ החיים ועץ הדעת. למרות כל הנאמר לעיל האלוהים שולח, מכל החיות, את הנחש שאין לו "קו ישר" תרתי משמע, ללוות את האדם. ולהעמיד את האדם במבחן האתגר. הנחש אכן מצליח בפיתוי ואדם וחווה אוכלים מפרי עץ הדעת האסור. האלוהים כועס ואדם וחווה מגורשים מגן עדן. הסיבה לגרוש היא רק תרוץ משום שהאלוהים לא ברא את אדם וחווה לא כדי שהם ישמשו כחיות מחמד, ואף לא כשני בטלנים שמסתובבים באפס מעש בגן עדן. ולכן הצורך והמטרה במילוי הפוטנציאל של האדם החושב והיוצר הוא לא בגן עדן. כל הסיפור המופלא הזה של הבריאה, מעיד על גאונותו של משה ועל ההשראה האלוהית שהייתה בו.
The creation
When talking about the story of creation, there is one accepted and dominant theory that appears in the Torah (part of the Bible) and is dominant across humanity. Since the 'Age of Reason' two more theories were added: "The Big Bang" and Charles Darwin's "The Origin of Species."
We will concentrate on the biblical story, which is the dominant one. It combines thought, logic and allegory. Whoever wrote the Torah is the one who wrote the story of creation. If we try to find hints of the story of the creation at the two ancient sources of Egypt and Babylon, there are none.
We will find that the creation stories of the ancient world of those cultures are built from wars of mighty world elements lust for war, rule and bondage of others and of man himself. In the Torah story there is nothing of all this violent.
The Torah portrays God as merciful and nerdy and as if all creation was not created except to create man as his photographer and image which means of course having the ability of thought, decision making, and the ability of creating. It is recommended to read the articles by Dr. Israel Eldad and Dr. Shmuel Abramsky in Google on this topic.
God created the world from the chaos He revealed to us the times of work and rest He created man from a solid substance. He created Eve from a delicate organic matter from man's rib. This has significance about their biological role they may carry.
God placed Adam and Eve in paradise and he gave them power and control over all other beings. In addition, God told them that paradise has everything in it , but there are two fertilizers that they must not eat. These are the tree of life and the tree of knowledge. In spite of all the above, God sends, of all animals, the serpent that has no a straight line liberally as well as metaphorically , to accompany Adam and to challenge him. The snake does succeed in temptation and Adam and Eve eat from the forbidden fruit tree. God got angry and Adam and Eve are expelled from paradise. The reason for the divorcing is only to run because God did not create Adam and Eve in order to be serve as pets, neither even as two idiots walking around in paradise in nothingness. And so the need and purpose of fulfilling the potential of the thinking and creative person is not in paradise. This whole wonderful story of the creation is indicative of Moses' genius
.and the divine inspiration in him.
אברם-אברהם – האב הראשון של עם ישראל
כל מה שאנו יודעים על סיפורי המקרא ,אנו יודעים מספר בראשית. האדם המאמין אשר חושב שהתורה אשר נתנה למשה כסיני, היא נתנה ישר מידי שמים, הרי שבמקרה הזה,אין לערער, כמלא נימה, על כל מה שיש בה, בין שיש בזה הגיון ובין שאין. בין שזה נכון ובין שלא. האדם של היום אינו יכול להתעלם מן השכל והתבונה שהבורא או הטבע העניקו לו, לאדם , במהלך התקדמותו והתפתחותו כל השנים. ההיגיון מחייב שהתורה נכתבה על ידי בן אדם בן תמותה וכמובן בהשראה אלוהית. הלוא הוא משה. הספורים של האבות עברו מפה לאוזן במשך כמה הדורות עד שהגיעו לאוזניו של משה בעת ביקוריו אצל אחיו ולפני האירוע של הריגת המצרי והבריחה ממצרים. משה גדל והתחנך בבית פרעה במשך 40 שנה כדרך החרטומים וכמובן ידע את דרך הכתיבה שלהם. יש להניח שאז ולראשונה משה העלה על כתב החרטומים, שהוא ידע, את כל סיפורי האבות שהוא שמע מפי זקני בני ישראל. רבים מחוקרי המקרא, תלו ספק בסיפורי בראשית משום מרחק הזמן של כ-4000 – וקשה לסמוך על אמיתות הסיפורים. ואולם בתחילת המאה שעברה נתגלתה ספרייה גדולה של עשרות אלפי חרסים כתובים בכתב יתדות, בארמון שבחורבות העיר מארי אשר על נהר פרת. על פי הממצאים, אנו מגלים עדויות התואמות נתונים שבמקרא: של שמות, של הווי ואורח חיים, של דרך בכריתת חוזה בדומה ל "ברית בין הבתרים", וכן גם סוג של אירועי נבואה בדומה לאלה של ישראל שבאו יותר מאוחר. מן המקרא אנו יודעים שמשפחתו של אברם היא מצאצאי שם ונוח דור עשירי. המשפחה של אברם הייתה ממוקמת בשולי העיר אור-כסדים, משום המקנה הרב שלה. אור-כסדים הייתה אז עיר בירה ומרכז ממלכתי ותרבותי גדול ליד שפך הנהר פרת. היה בה מקדש לאל סין הוא הירח.
Abram-Abraham
Abram-Abraham – the first father of the Jewish nation. Everything we know about Genesis stories, we know from the Torah which it says that it has been given from God to Moses at Sinai. All those who believe that the Torah has been given straight from heaven, in this case, there is no appeal, whatever the tone, for whatever is in it, whether it is logical or not. Whether that's true or not. Today's person cannot ignore the intellect and the wisdom that the Creator or Nature has granted to man during his progress and development along all the years. Logic requires that the Torah was written by a mortal being and of course divinely inspired. After all, it's Moses. The fathers' stories passed by words of mouth to ear for several generations until they reached the time of Moses. Moses absorbs all the stories during his visits to his brothers and he wrote them down. That was before the Egyptian killing and escape event. Moses was raised and educated in Pharaoh's house for 40 years as the way of the Egyptians wisers and magicians and of course he knew their way of writing, that is the hieroglyphics. Many Bible scholars have doubted Genesis stories because of the time distance of about 4000 years, and also at the truths of the stories which is difficult to trust. However, at the beginning of the last century, a large library of tens of thousands of potsherds written in pegs were discovered in the palace and the ruins of the city of Marie which is on the Perth River. According to the findings, we discover evidence that corresponds to data in the Bible: of names, of life and way of life, of a way of signing a contract similar to the "alliance between the sites," as well as the kind of prophecy events similar to those of Israel who came later. From the Bible we know that Abram's family is a descendant of Noah and a tenth generation. Abram's family was located on the outskirts of the city of Ur-Chasidim because of its great cattle. Ur-Chasidim was then a capital of a major state and cultural center near the estuary of the river Perth. Be it a temple to God Sin which is the moon.
ההארה של אברם
יום אחד נתגלתה לאברם הארה מתוך מחשבה רוחנית עמוקה, שלא הירח ולא השמש המופיעים והמתחלפים ביניהם מתאימים כל אחד מהם כשלעצמו להיות האל הגדול. אלא חייב להיות כוח מעל לכל מה שנראה, והוא האל-עליון. באותו הרגע נזרעה ונתממשה האידיאה של דת האל-עליון, המונותיאיזם. אמנם האידיאה נתגלתה לראשונה על ידי אברם אבל היא באה לידי גלוי, מוחשי כתוב בתורה במלא גודלה וחשיבותה, על ידי הופעתו של משה. אחרת היא לא הייתה קיימת, כמו שכל מה שכתוב שהייה לפניו לא היה קיים. אברם, הדמות המאוד כריזמטית, כאשר הוא הגיע להתגלות של האל-עליון וזה שהוא אל אשר אין לו מימד מוחשי, הוא נתקל בחוסר הסכמה של הסביבה ובהתנגדות. נוצר חיכוך בינו ובין הסביבה.ונוצר מצב שקשה הייה לחיות בו.במציאות הזאת תרח, אביו של אברם, לקח יוזמה, וכמסופר במקרא, הוא לקח את אברם ואת שרי אשת אברם ואת לוט בן בנו הרן אשר מת באור-כסדים ויצאו לדרך בדרך לכנען. הם הגיעו לחרן בצפון והתיישבו שם. על נחור ומשפחתו הבן השני של תרח, עליהם לא נאמר שגם הם עברו לחרן. התרבות האלילית בחרן לא הייתה שונה מזו שבאור-כסדים. אברם נתקל באותם הקשיים. ואז באה התגלות האל לאברם המצווה עליו: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. ד וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן. ה וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן." (בראשית יב 1-5) יש לשים לב שארץ כנען נמצאה אז בגבולות בין שתי התרבויות הגדולות בבל ומצרים.
אברהם באור קסדים ובחרן
Abram's enlightenment
One day, by a deep spiritual thought, was revealed to Abram an enlightenment, that neither the moon nor the appearing and alternating sun correspond to each other in itself being the Great God, as it has being consider in Ur-Casdim that the moon is.
But there must be a power, above all that it seems, that it is supreme. At that moment the idea of monotheism was sown and fulfilled. Although the idea was first discovered by Abram, it came to the fore, tangibly written in the Torah in its full size and significant, by the appearance of Moses. Otherwise as well as all that was written in Genesis it did not exist. Abram, seems to be a very charismatic figure. When he came to the revelation of the Supreme God with no tangible dimension, he encounters a disagreement of the people all around. Friction was created, a situation that was difficult to live with. That's why Terah the father of Abram took the initiative and let out his family to Haran in the north and settled there. The idolatry of Haran was no different from that of the south. Abram encountered the same difficulties. Then came the revelation of God to Abram as he was told
"1The Lord had said to Abram, “Go from your country, your people and your father’s household to the land I will show you".
2 I will make you into a great nation,
and I will bless you;
I will make your name great,
and you will be a blessing.
3 I will bless those who bless you,
and whoever curses you I will curse;
and all peoples on earth
will be blessed through you.”
4 So Abram went, as the Lord had told him; and Lot went with him. Abram was seventy-five years old when he set out from Harran. 5 He took his wife Sarai, his nephew Lot, all the possessions they had accumulated and the people they had acquired in Harran, and they set out for the land of Canaan, and they arrived there." (Genesis 12: 1-5) It should be noted that the land of Canaan was then found at the borders between the two great cultures at that time in Babylon and Egypt.
אברם בכנען
אברם מגיע לכנען עם שרי אשתו ועם לוט בן אחיו. הוא מתהלך בארץ לאורכה מן הצפון לדרום. האל מתגלה לאברם ואומר לו כי זו הארץ המיועדת לו ולצאצאיו אחריו. יש לשים לב שעדין שרי עקרה. אברם בן 75 ושרי בת 65.בארץ מתחילה להתרחש בצורת קשה והרגשה של רעב. אברם מחליט לרדת למצרים. בדרך הוא נתקף חרדה, הוא יודע שאשתו היא יפה מאד ויש לה הופעה בולטת ומרשימה, ואם פרעה יראה אותה וירצה לקחת אותה כי אז הוא יהרגו אותו. לכן הם יתנהגו כאילו הם אח ואחות. חששו של אברם אכן התאמת, פרעה לקח את שרי אליו ושלח מתנות לאברם. המקרא מספרת שפרעה נתקף בנגעים וגם גילה ששרי היא אשת איש. פרעה כעס וציווה לגרשם ממצרים. אברם חזר לכנען ואז החלו מריבות בין רועי לוט לבין רועי אברם על מקום המרעה. אברם פנה ללוט וביקש להיפרד ולהתחלק בשטח על מנת למנוע מריבות או שמקום המרעה של אברם יהיה על רכס ההרים למעלה והמרעה של לוט יהיה בכיכר הירדן למטה או להיפך. לוט בחר להיות בכיכר הירדן הפוריה. זמן קצר לאחר מכן הופיעו חמשה מלכים עם אנשיהם מאזור ארם נהריים ועשו מלחמה עם ארבעת המלכים שבכיכר הירדן. הם הביסו אותם ולקחו איתם את הכל כשלל כולל את לוט ובני ביתו. הגיע פליט וסיפר לאברם את מה שקרה. אברם ארגן את אנשיו 318 ויצא לרדוף אחר המלכים הוא השיגם ליד דן. הוא התקיפם לילה הכה בהם ורדף אחריהם עד דמשק. אברם החזיר את כל השלל שלקחו ושחרר גם את לוט .המעשה הזה הקנה לאברם הרבה כבוד והערצה.
Abram in Canaan
Abram arrives in Canaan with his wife Sarai and Lot's nephew. He travels the country from north to south. God reveals to Abram and tells him that this is the land designated for him and his descendants after him. It should be noted that Sarai still barren, Abram is 75 and Sarai is 65. In the country, a severe drought and feelings of hunger begins. Abram decides to go down to Egypt. Along the way he is anxious, he knows his wife is very beautiful and she has a prominent and impressive performance, and if Pharaoh sees her and wants to take her because, then he will kill him first. Therefore, they will act as if they were a brother and sister. Abram's concern did match, Pharaoh took Sarai to him and sent Abram gifts. The Bible says that Pharaoh was afflicted with the afflictions and also revealed that Sarai was a man's wife. Pharaoh was angry and ordered to banish them from Egypt. Abram returned to Canaan and then quarrels between herdsmen and herders began on the pasture. Abram applied to Lot and asked to part with the land in order to avoid quarrels, either Abram's pasture would be on the mountain range up and Lot's pasture would be in Jordan Square valley below or vice versa. Lot chose to be in the fertile Jordan Square. Shortly thereafter, five kings appeared with their men from the Aram Naharyim area and made war with the four kings in Jordan Square. They defeated them and took all the spoils with them including Lot and his household. A refugee arrived and told Abram what had happened. Abram organized his men 318 and set out to pursue the kings he had obtained near Dan. He attacked at night hit them and chased them down to Damascus. Abram returned with all the loot they took and also released Lot. This act gave Abram a lot of respect and admiration.
ברית בין הבתרים
באחת ההתגלויות שהיו לאברם האלוהים חוזר ומבטיח לו את ההורשה של כל ארץ כנען. אברם,בגלל גילו המתקדם, מטיל ספק באפשרות שיהיה לו יורש עד כדי כך שהוא מעיר לאלוהים "במה אדע?" האלוהים חוזר ומבטיח שיהיו לו צאצאים ככוכבי השמים, והוא כורת איתו ברית ואומר לו "ט וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל. י וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר. יא וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם. יב וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו" ".וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה. יח בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם–בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת."(בראשית טו 9-12 , 17-18) החיזיון הזה שהיה לאברם ושהוא נראה לנו דמיוני ובלתי מובן הוא למעשה קבל עדות של מציאות שרווחה באותם הזמנים ושנתממשה לנו כתוצאה מגלויי החרסים מחורבות העיר מארי. הצורך לכריתת חוזה חשוב הייה כרוך בכריתה של עייר ולעבור בין שני חלקיו.
The Covenant
In one of the revelations Abram had, God had assured him of the inheritance of all the land of Canaan. Abram, because of his advanced age, casts doubt on the possibility of having an heir, so much that he says to God "How shall I know?" God repeats his promise that Abram will have descendants as the stars in the heaven, and he makes a pact with him and tells him:
"9 And he said unto him, Take me a heifer three years old, and a she-goat three years old, and a ram three years old, and a turtle-dove, and a young pigeon.
10 And he took him all these, and divided them in the midst, and laid each half over against the other: but the birds divided he not.
11 And the birds of prey came down upon the carcasses, and Abram drove them away.
12 And when the sun was going down, a deep sleep fell upon Abram; and, lo, a horror of great darkness fell upon him."
"17 And it came to pass, that, when the sun went down, and it was dark, behold, a smoking furnace, and a flaming torch that passed between these pieces.
18 In that day Jehovah made a covenant with Abram, saying, Unto thy seed have I given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates:"
(Genesis 15: 9-12, 17-18)
This vision that Abram had and it seems to us to be imaginary and incomprehensible is in fact receiving evidence of a well-being reality at the time and realized by the pottery of the ruins of the city of Marie. The need to sign an important contract would involve cutting down a donkey and moving between its two parts.
In the inter-covenant alliance, Abram was told, "To your seed I gave this land from the river of Egypt to the great river the river Euphrates". Meanwhile, the barren Sarai was showing signs of despair, she turned to Abram and asked him to sleep with her slave, the Egyptian Hagar, in order to have a seed from her. The honest slave conceived, and lifted a head of pride. Sarai was hard and then she tortured her. Hagar fled, but she returned and gave birth to Ishmael.
ברית מילה
בברית בין הבתרים נאמר לאברם "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת". בינתיים, שרי העקרה מגלה סימני ייאוש, היא פנתה לאברם ובקשה ממנו לשכב עם שפחתה, הגר המצרית, על מנת שיהיה להם ממנה זרע. השפחה הכן הרתה, והרימה ראש של גאווה, לשרי היה קשה ואז היא עינתה אותה. הגר ברחה אך היא חזרה וילדה את ישמעאל.
ברית מילה אברם מגיע לגיל 99 ושרי ל- 89 האלוהים מתגלה לאברם ומבטיח לו שוב את כל ההבטחות אך הפעם הברית של האל היא שאברם יהיה אב להמון גויים ולכן שמו לא יהיה עוד אברם אלא אברהם וגם שמה של שרי ישתנה לשרה, והיא תהייה מבורכת ויהיה לך בן ויקרא שמו יצחק. הברית הזאת מחייבת להימול כל זכר." י זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר. יא וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. יב וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר–לְדֹרֹתֵיכֶם: יְלִיד בָּיִת–וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא." (בראשית יז 10-12) כתום ההתגלות אברהם לקח את בנו ישמעאל שילדה הגר ומל אותו בגיל 13, וכן הוא מל את עצמו וגם את כל אנשי ביתו.
Circumcision
Abram reaches the age of 99 and Sarai of 89, God reveals again to Abram and promises him all the promises. But this time God's covenant is that Abram will be the father of a multitude of Gentiles and so his name will no longer be Abram but Abraham and Sarai's name will be changed to Sarah and she will be blessed by having a son whose is name is Isaac. States that require to be circumcised every male. "10This is my covenant with you and your descendants after you, the covenant you are to keep: Every male among you shall be circumcised. 11 You are to undergo circumcision, and it will be the sign of the covenant between me and you. 12 For the generations to come every male among you who is eight days old must be circumcised, including those born in your household or bought with money from a foreigner—those who are not your offspring." (Genesis 10-12)
At the end of the Revelation Abraham took his son Ishmael who gave birth to Hagar and circumcised him at the age of 13, as well as he deed to himself and to all his household.
סדום ועמורה
אחרי האירוע של הברית מילה מתרחש האירוע של סדום ועמורה. שלושה מלאכים מופיעים אצל אברהם האחד בא לבשר על ההולדה של יצחק והשניים האחרים הם בדרכם להציל את לוט ומשפחתו. האלוהים מיידע את אברהם שהוא מתכונן לכלות את ערי סדום ועמורה משום שהחטאים שלהם גדולים מנשוא. וכאן מתחיל אברהם להתמקח עם האלוהים, מה אם יהיו שם 50 צדיקים האם גם אז האלוהים יכלה? הוא נענה שלא. ואברהם חזר ושאל והוריד מיידי פעם במספר עד שהוא מגיע לעשרה ואלוהים משיב שהוא לא ישחית במקרה שיהיו שם עשרה צדיקים. שני המלאכים מחלצים ומצילים את לוט אשתו ובנותיו מהעיר סדום והאלוהים מביא כליה על סדום ועמורה. המוסר השכל מן הסיפור הזה הוא שהמושג "סדום ועמורה" הוא שם דבר של רוע ואילו אברהם האב הראשון הוא שם דבר של צדק ומשפט.
Sodom and Amorrah
After the covenant event, the event of Sodom and Amorrah occurs. Three Angels Appear to Abraham One comes to announce Isaac's birth and the others two are on their way to save Lot and his family. God informs Abraham that he is preparing to consume the cities of Sodom and Amorrah because their sins are unbearable. And here is where Abraham who is devoted to justice. starts to bargain with God, what if there were 50 righteous men, even then God would? He was answerd that he would not. And Abraham repeatedly asks and downs the number until he reaches ten and God replies that he will not corrupt in case there are ten righteous people. Both angels reach the dwelling of Lot and they rescue him, his wife and the two daughters from and out of the city of Sodom. God brings a destruction to Sodom and Amorrah. The moral of this story is that the concept of "Sodom and Amorrah" is being used in accordance to any place which is consider as a place of sinners and evil. While Abraham's name , on the other end, is concider as the First personality of righteous and justice.
העקדה על פי האמונה
"העקדה" הוא הסיפור הדרמתי ביותר שבמקרא. על קיומו ועל מוסר ההשכל שבו נכתבו כבר תלי תלים של דברים. הוא קבל התייחסות, לטוב ולרע, להרבה סוגי קרבנות בהיסטוריה של עם ישראל. וגם זו של העולם. בכדי לרדת לעומקו של הסיפור,חשוב קודם כל לבדוק מה המקור האפשרי שדרכו הסיפור הגיע אלינו, ואם יש יותר ממקור אחד. המקור שהיה ברור ורווח עד כה הוא התורה ומה שכתוב בה. מכאן אנו מגיעים לשאלה מי כתב את התורה? האם אלוהים כתב? לפי המקרא ניתן יותר להבין שהתורה נתקבלה מידי שמים כלומר מידי האלוהים. הדעה הזאת, היה בה היגיון ברזל בשעתה, גם מבחינה טקטית ונם מבחינה דידקטית. היא הייתה מחויבת המציאות בתנאים של אורח מחשבה טוטלית של אמונה.ולכן היא הייתה בעלת חשיבות מכרעת. היא כמובן שלטה לאורך כל הדורות והיא תמשיך עוד לשלוט אצל המאמינים כל עוד הם ימשיכו לתת משקל מכריע לאמונה.בהיגיון של היום אנו יכולים להעיז ולשאול שאם אלוהים כתב את התורה והוא כתב או והמציא את סיפור העקדה אז לשם מה ולאיזה צורך הוא כתב. אחרי כל ההתגלויות וכל ההבטחות שהאלוהים נתן לאברהם. בכל ההתייחסות הזאת שיש בסיפור הזה יש בזה ממד האנשה של אלוהים. הרמב"ם כבר רמז, מעשה האנשה של אלוהים מהווה מעשה כפירה.
The adherence to the faith
"The Akeida"(the binding for sacrifice) is the most dramatic story in the Bible. Its existence, and about the moral of the story, there were already having mounds of sayings. It received reference, for better or worse, to many types of victims in the history of the Jewish people, and so also that of the world. In order to get to the bottom of the story, it is first and foremost important to look at the possible source through which the story has reached us, and if there is more than one source.
The source that has been clear and profitable so far is the Torah and what it says. From here we come to the question of who wrote the Torah? Did God write? According to the Bible, it is more understandable that the Torah was received from heaven, that is, from God. This view, in its time, was very logical, even tactically to acquire. It was committed to reality under the conditions of an absolute thought way of faith. And indeed it as a crucial weight. Of course, It has ruled over the ages and it will continue to be dominate by believers as long as they continue to give crucial weight to the faith. As according today's logic we can dare and ask? If God wrote the Torah and he wrote or invented the story of the Akeida then for what reason and for what purpose he wrote. It is incomprehensible after all the revelations and all the promises God gave to the faithful Abraham. The references in the story give way to imaging of God's personhood. Maimonides has already hinted that the thought of God's act as that is a heresy.
העקדה על פי המסורת
נחזור ונבדוק את המקור של משה. משה הכן כתב את התורה וזה כולל את הסיפור של העקדה. האם הוא המציא את הסיפור? לא נראה כך. הוא קיבל את הסיפור הזה כמו שהוא קיבל את כל המסורת של האבות. הוא קיבל מזקני בני ישראל שהיו במצרים בעת שהוא היה מבקר אצלם לפני הריגת המצרי והבריחה ממצרים. הסיפורים שזקני בני ישראל ידעו הם אלה שהגיעו אליהם ועברו במשך כמה דורות מפה לאוזן. אין ספק שמספרי הסיפורים מוסיפים לא מעט נופך משלהם ובכדי להרשים את השומעים. כמובן, כך גם קרה לסיפור העקדה. משום כך יש הרבה מקום לחשוד על מדת האמת שבסיפור. אך לא די בכך. כל מה שכתב משה בשעתו והכן הוא כתב, הוא נשמד. הוא נכתב והועתק אין ספור פעמים עד שהוא הגיע לצורתו ולגרסתו האחרונה שאותה אנו מכירים. על כל ההשתלשלות של העתקות במשך אלפי שנים, סביר מאד להניח שכל הסיפורים ואפילו כל המסורת לא נחסכו מהשפעתם של המעתיקים והעורכים למיניהם.
Adherence to tradition
Let's go back and check Mose's source. Moses indeed wrote the Torah and that includes the story of the Aqeda. Did he make up the story? Doesn't look like. He got this story like he got the whole traditions of the ancestors. He received from the Elders of the Israelites who were in Egypt while he was visiting them before the Egyptian killing and the escape from Egypt. The stories that the Elders of Israel knew were the ones that came to them and went through from mouth to ear for several generations. There is no doubt that the story tellers add quite a bit of their own touch to impress the listeners.
Of course, the same thing happened with the Akeda story. That is why there is a lot of room to suspect the truth of the story. But that's not enough. Everything that Moses wrote at the time, and how he wrote, it was destroyed. It was written and copied countless times until it came to its final form and version which we know. For all the ramifications of copying for millennia, it is very likely that all stories and even all traditions were not spared the influence of copywriters and editors alike.
העקדה על פי ההיגיון
מה הם הנתונים שבמקרא המובילים אותנו אל סיפור העקדה ? יצחק מגיע לגיל 17 בערך ואברהם כמובן בגיל 117 ושרה עשר שנים פחות.אברהם חי בשקט ובשלווה באזור גרר הסמוך לבאר שבע. זהו אזור תחת השפעה של הפלשתים. אברהם הוא ביחסים מצוינים עם אבימלך מלך הפלשתים ואפילו כרתו ביניהם ברית שלום. במקום הזה ובזמן הזה אברהם מצוי בשקט נפשי ממושך, והוא יכול לחשוב להגות ולהזות על כל מה שעבר עליו,על כל הקשיים והמתחיות שהוא עבר, הן בשל הגילוי שלו של אל-עליון והן בשל עקרותה הממושך של שרה. הוא גם חשב איך הוא השפיע על האלוהים להסכים שאם יש עשרה צדיקים בסדום אז לא כדאי להשחית את העיר. יחד עם זאת הוא הזה איך הכנענים מוכיחים מעל לכל ספק את דבקותם ונאמנותם לאליליהם על ידי הקרבה של בן משלהם. האם האלים חפצים בקרבנות תודה ? בודאי שכן. הרי זה אות התודה שאין למעלה ממנה. אברהם חושב שהאל-עליון שלו עשה מעל ומעבר ונתן לו את יצחק, שכל כך הרבה שנים חלם ודאג וחרד מחסרונו. וכי האמת היא שמגיע לאל-עליון שלו את המתנה הכי טובה שאפשר את הבן. הוא שקע במחשבות אלה וכך הוא הגיע גם לחלום שהוא לוקח את הבן מעמיס עליו את העצים לצורך העקדה, שהרי הוא חזק וכמעט גבר, והוא הולך איתו במשך שלושה ימים עם העצים על החמור, מה כמות העצים זה לא חשוב, עד שהוא מגיע לקרבת ההר הוא מעמיס את העצים על גבו יצחק ושנהם מטפסים על הר למעלה במקום שהאל מורה לו, שם הוא בונה מזבח מסדר את העצים מצווה על הבן לשכב על העצים וקושר אותו, באין אומר ודברים, הוא אוחז במאכלת וחושב איך האלוהים היה מוכן כבר לא לכלות את סדום אם רק היו בה עשרה צדיקים ואז מתחוור לו שהאל-עליון לא רוצה בהקרבת הבן ואז הוא רואה איל ממולו שמחכה להיות הקרבן וכך זה היה. אברהם ויצחק חזרו הביתה בשלום. אם נניח שסיפור העקדה האמתי נשאלת השאלה האם אברהם היה מונע מאשתו שרה לדעת או להסכים את מה שהוא מתכונן לעולל ליצחק, והאם יצחק היה שותק על מהלך האימים שהוא היה עלול להיות נתון בו, באשר לאברהם קשה מאד להעמיד את השאלה הזאת במבחן המציאות לא מבחינת אשתו ולא מבחינת כל הסובבים אותו. ואולם אם כל הסיפור הוא בבחינת חלום, אז הכותבים המעתיקים ואו העורכים כבר דאגו לזה שיראה כאמתי.
אברהם סיפר את הסיפור או החלום הזה כפי שסיפר את כל קורותיו. וכך הכל עבר, במרוצת הזמן, לעיבודה של המסורת
שרה נפטרה בגיל 127 ואברהם פנה וקנה מעפרון החיתי אשר בחברון את מערת המכפלה כאחוזת קבר וקבר בה את שרה.
Akeida according to logic
What are the data in the Bible that lead us to the story of the Akeida? Yitzhak reaches the age of 17 and Abraham, of course, at 117 and Sarah ten years less. Abraham lives quietly and peacefully in Grar an area near Be'er Sheva. This is an area under the influence of the Philistines. Abraham is in excellent relationship with Abimelech king of the Philistines and even He made a covenant of peace between him and them. In this place and during this time for many years, Abraham is in a long peace of mind, and he can think of and reflect on all that he has been through, all the difficulties and tensions he has gone through, both because of his discovery of The Uppermost God and also of Sarah's prolonged barrenness. He also thought about how he influenced God to agree that if there are ten righteous people in Sodom then it is not worth destroying the city. At the same time, he taught, how the Canaanites demonstrate beyond all doubt their devotion and loyalty to their Idols by the sacrifice of their own sons. Do the Gods want gratitude? Of course they do. After all, it is the best gratitude that there is nothing beyond It. Abraham thinks that his supreme God has done above and beyond in order to have him a son, after all the long years He dreamed and cared for, and feared his lack. The truth is that his supreme God deserves the best gift possible for having the son. He sank into these thoughts and thus he came to a vision. Oun morning He prepared trees loaded them on a donkey, and he took his son and two lads pulling the donkey and started to walk along three days until he saw the mountain that God show him . He loaded the trees on his son's back, left the lads and the donkey to wait behind, and started to climbed the mountain. On the top he builds an altar and arranges the trees and command his son to lie up on them. In a state of meaningless he holds the slaughtering knife. He lets cross his mind how God would no longer bore down Sodom if only there were ten righteous men in it.And then he realizes that the supreme God does not want the son's sacrifice and then he sees a ram in front of him waiting to be the sacrifice and so it was. Abraham and Isaac returned home safely. Assuming that the true story of Aqeda is asked, whether the righteous Abraham would have prevented his wife Sarah from knowing or agreeing to what he was about to do to Isaac, and whether Isaac was silent in the course of the horrors he might have been subjected to. As to Abraham is very difficult to put this question to the test of reality not for his wife And neither for anyone else around him. But if the whole story is a dream, then the copywriters or editors have already made it look real.
Abraham told this story or vision as he told all his experiences. And so it all, over time, shifted to the used of tradition.
Sarah died at the age of 127 and Abraham turned to Hebron and bought from the Hittite Efron a Cave and the surrounding as to be an estate graveyard place for the family and he buried there Sarah .
יצחק
אברהם, שלוש שנים לאחר מות שרה, מרגיש שהוא הולך ומזדקן, והושב מה יהיה עם יצחק אשר הגיע לגיל ה-40. אברהם מבקש מעבדו הנאמן אליעזר "המושל בכל השר לו" שילך לחרן אל משפחת נחור אחיו ולהביא משם אישה ליצחק, והוא משביע אותו שלא ייקח את יצחק לשם, מחשש שמא יישאר שם. אליעזר מגיע לחרן, וליד הבאר מחוץ לעיר, הוא אומר לעצמו שהנערה אשר תבוא לשאוב מים מן הבאר ואשר הוא יבקש ממנה להשקותו והיא תציע גם להשקות את הגמלים היא אשר תהיי מתאימה ליצחק. ואכן כך זה קרה ולא עוד אלא מתברר שהיא בת בתואל הבן של נחור אחי אברהם. אליעזר מניע לביתה של הנערה רבקה הוא מספר לבתואל האב וללבן אחיה את כל הקורות אותו ואת מטרתו. הם משתכנעים ומסכימים. שואלים את רבקה וגם היא מסכימה. אליעזר מחלק מתנות למשפחה ולמחרת הוא יוצא עם רבקה ונערותיה בדרך לכנען. רבקה נעשית לאשתו של יצחק.והוא ממשיך לגור באותה הסביבה של צפון הנגב בסמוך לבאר שבע ושבה אברהם, מזה שנים, היה מצוי בה. במקרא מופיע בפרק הזמן הזה סיפור משונה ובלתי סביר. אברהם לוקח אישה בשם קטורה שממנה נולדים לו -6 בנים. בהמשך, ובטרם מותו, הוא מחלק מתנות לבני הפילגשים ושולח את כולם רחוק אל ארץ קדם. אברהם נפטר בגיל -175 שנה. יצחק וישמעאל בניו קברו אותו במערת המכפלה אשר בחברון. רבקה החלה לחשוש שהיא עקרה ויצחק התפלל עבורה ואכן היא הרתה ויילדה תאומים. הראשון שנצא מרחם אימו היה אדמוני ומלא שער ולכן קראו לו עשיו ולשני קראו יעקב. יצחק, היה, מן הסתם, בעל אופי כמעט נוגד מזה של אברהם אביו, ועל החוסר הזה מילאה רבקה בדומיננטיות שלה. עשיו גדל והרגיש את עצמו שונה מעצם טיבעו והיה כנראה גם מרדן ולכן היה לו נוח לחיות הרחק מהבית וכך הוא התחיל לעסוק בציד. יעקב, לעומתו, נטל אחראיות ועסק בכל צורכי הבית.על כן נאמר עליו, "איש תם יושב אהלים". המצב הזה בין האחים הניע את יעקב לחשוב על כובד האחראיות שלו מול הלא אכפתיות של עשיו, שניהם תאומים אז מה אם הוא יצא ראשון. יעקב ידע שלקבל את ברכת הבכורה יש חשיבות גדולה ואז נקרתה לו הזדמנות בלתי רגילה. יעקב עסק בבישול מאכל עדשים טעים וריחני. באותם הרגעים מגיע עשיו עייף ורעב והוא תאב מאד לאכול מהבישול של יעקב. יעקב מנסה, ספק בצחוק ספק ברצינות, ושואל אותו האם אתה מוכן למכור לי את הבכורה? עשיו עונה שהוא מוכן וגם להישבע בכך, והוא נישבע. מה יותר פשוט עכשיו ללכת ליצחק ולהעמיד אותו על כך. יעקב חשב שזה מסוכן מדי ולא בקש לעשות זאת. רבקה ידעה מכל זה היא הייתה בעד יעקב. באותו הזמן חזרה תופעת הבצורת והרעב בארץ. יצחק חושב לרדת למצרים אבל הוא מקבל בהתגלות שלא לעשות זאת.
הוא התקרב לגרר לאזור הפלשתי, הוא בודאי שמע מאביו את כל הקורות אותו שם והוא גם פחד וחזר על אותה תחבולה להראות שאשתו היא אחותו. אבימלך מלך פלשתי לאחר זמן מגלה זאת הוא בא אל יצחק בטענה שהוא שם בפניהם מכשלה לחטוא והוא איתרה בו שזה לא בסדר. יצחק ניסה לזרוע והצליח, וכן גם מקנה הצאן והבקר הלך וגדל אצלו. הרועים שלו חפרו בארות אך רועי הפלשתים תבעו אותם כי השטח הוא שלהם. יצחק נאלץ לזוז מזרחה ושם הוא חפר ומצא מים וקרא למקום רחובות ועוד באר הוא חפר וקרא לה באר שבע. כנראה אבימלך ושר צבאו פיכל הרגישו אי נוחות מהתזוזה של יצחק והם באו אליו וכרתו איתו ברית שלום. יעקב וברכת הבכורה. יצחק הוא כבר בן -80. הוא לקה בעיניו ואינו רואה. הוא מרגיש את עצמו זקן וחושש מיום מותו ולכן הוא קורא לעשיו בנו בכורו על מנת לברך אותו. יצחק מבקש ממנו ללכת לצוד ציד ולהכין תבשיל כחלק ממתן הברכה. רבקה שמעה זאת וקראה ליעקב וצוותה עליו להביא שני גדיים על מנת להכין מהם תבשיל עבור יצחק. היא הלבישה את יעקב את בגדי עשיו, שמה מעורות הגדיים על ידיו ומסביב לצווארו הגישה לו את המטעמים ושלחה אותו ליצחק. יעקב בא אל יצחק וטען שהוא הכין כאשר ביקש יצחק חושד וביקש למשש אותו את ידיו ובצווארו והוא אומר 'הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו' הוא בכל זאת נותן לו את הברכה. לאחר מכן הגיע עשיו הכין את התבשיל שלו הביא ליצחק ואז מתגלה התרמית. יצחק נחרד ונותן ברכה גם לעשיו ואילו עשיו אינו מסתיר את רצונו להרוג את יעקב.רבקה בקשה להבריח את יעקב עד יעבור זעם. היא פנתה ליצחק ואמרה לו שהיא לא רוצה שיעקב ייקח אישה כנענית אלא שילך לחרן וייקח משם. רבקה בקשה גם שיצחק יברך אותו בדרכו. יצחק אכן ברך את יעקב.
למי הבכורה?
Isaac
Abraham, three years after Sarah's death, feels that he is getting older, and is thinking what will happen to Isaac who is already 40 years old. Abraham asks his faithful slave Eliezer, who is in charge of all what is in his disposal, to go to Haran to his brother Nahor's family and bring a wife there to Isaac, and he vows him that he will not take Isaac there, fearing he might not return back. Eliezer arrives in Haran, and at the well outside the city, he tells to himself. The girl who will come to draw water from the well and who he will ask her to water him and she will also offer to water the camels is the one that will fit Isaac. And so it happened and no more. It turns out that she is Rebecca the daughter of Bethuel the son of Nahor and who is the brother of Abraham. Eliezer drives to Rebecca's house and tells Bethuel the father and Lavan her brother all the beams and his purpose. They are convinced and agreed. Rebecca asks, and she also agreed. Eliezer hands out presents to the family and the next day he goes out with Rebecca and her maidservants on their way to Canaan. Rebecca becomes Isaac's wife. And they continues to live in the same area of the northern Negev near Beersheba and where Abraham, for years, was staying there. In the Bible, a strange and improbable story appears in this period. Abraham takes a woman named Ketura from whom he had 6 sons. Later, and before his death, he gives gifts to the concubines and sends them all far away to Kedem. Abraham died at the age of 175. Isaac and Ishmael, the two sons, buried him in the Cave designated to be of the Patriarchs in Hebron. Rebecca began to fear that she was barren and Isaac prayed for her and indeed she gave birth to twins. The first to come out of his mother's womb was red and full of hair, so he was called Esau. The other, as he was holding the heel of his brother, was called Jacob. Isaac was, almost antithetical to that of his father Abraham, and for this Rebecca played the role in her dominance. Esau grew up feeling different from his nature and was probably also rebellious so he was comfortable living away from home and so he started hunting. Jacob, on the other hand, took responsibility and dealt with all the necessities of the household. Thus, he was told, "A good man sits in tents. "This situation between the brothers prompted Jacob to think about the weight of his responsibility in the face of Esau's caring. Both of them are twins so what if he first came out. Jacob knew that receiving the first blessing was of great importance and then he had an unusual opportunit. Oun day Jacob was cooking a delicious and fragrant lentil dish. In those moments Esau comes tired and hungry and he is very eager to eat from Jacob's cooking. Jacob tries,in a doubtfully seriously laughs, and asks him would you sell me the birthright ? Esau replied that he was ready to and he also accept to swear it. What's easier now is to go to Isaac and put him on it. Jacob thought it was too dangerous and he didn't. Rebecca knew all about and she was in favor of Jacob. At the same time, the phenomenon of drought and famine returned in the country. Isaac thinks of going down to Egypt but he accepts in revelation not to do so.
He approached to Grar to the Philistibgs area. He must have heard from his father all the precautions he took He was also scared and repeated the same ruse to show that his wife was his sister. Abimelech king of the Philistines after a while, revealing this act, he came to Isaac claiming on the grounds that he puts a stumbling block in their face and he found it wrong. Latter Isaac tried to sow and he succeeded, as he did with his flock and cattle. His shepherds dug wells but the Philistine shepherds demanded that as the land be theirs. Isaac had to move eastward and there he dug and found water and called the place Rehovot and another well he dug and called it Beer Sheva. Apparently, Abimelech and his army minister Fichel felt uncomfortable with Isaac's move and they came to him and made an alliance with him.
יעקב וברכת הבכורה
יצחק הוא כבר בן -80. הוא לקה בעיניו ואינו רואה. הוא מרגיש את עצמו זקן וחושש מיום מותו ולכן הוא קורא לעשיו בנו בכורו על מנת לברך אותו. יצחק מבקש ממנו ללכת לצוד ציד ולהכין תבשיל כחלק ממתן הברכה. רבקה שמעה זאת וקראה ליעקב וצוותה עליו להביא שני גדיים על מנת להכין מהם תבשיל עבור יצחק. היא הלבישה את יעקב את בגדי עשיו, שמה מעורות הגדיים על ידיו ומסביב לצווארו הגישה לו את המטעמים ושלחה אותו ליצחק. יעקב בא אל יצחק וטען שהוא הכין כאשר ביקש יצחק חושד וביקש למשש אותו את ידיו ובצווארו והוא אומר 'הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו' הוא בכל זאת נותן לו את הברכה. לאחר מכן הגיע עשיו הכין את התבשיל שלו הביא ליצחק ואז מתגלה התרמית. יצחק נחרד ונותן ברכה גם לעשיו ואילו עשיו אינו מסתיר את רצונו להרוג את יעקב. רבקה בקשה להבריח את יעקב עד יעבור זעם. היא פנתה ליצחק ואמרה לו שהיא לא רוצה שיעקב ייקח אישה כנענית אלא שילך לחרן וייקח משם. רבקה בקשה גם שיצחק יברך אותו בדרכו. יצחק אכן ברך את יעקב.
Jacob and the Blessing of the Firstborn
Isaac is already 80 years old. He caught his eyes and couldn't see. He feels old and afraid of his death and so he calls Esau his first son to greet him. Isaac asks him to go hunting and prepare a stew as part of the blessing. Rebecca heard this and called for Jacob and ordered him to bring two capricorns to make them a stew for Isaac. She dressed Jacob in Esau's clothes, put the skins of the Capricorns on his hands and around his neck, and handed him the treat and sent him to Isaac. Jacob came to Isaac and claimed that he prepared what he asked. Isaac had a suspect and he asked to feel his hands and neck and he says 'the voice of Jacob and the hands of Esau'. He nevertheless gives him the blessing. Then Esau came to make his stew and brought it to Isaac and then the scam is revealed. Isaac is horrified and was forced to give a blessing to Esau as well. Esau does not conceal his desire to kill Jacob. Rebecca requests to smuggle Jacob until anger rages. She turned to Isaac and told him that she did not want Jacob to take a Canaanite woman but to go to Haran and take there. Rebecca also requested that Isaac bless him on his way. Isaac did bless Jacob.
יעקב בדרך לחרן
יעקב יצא לדרך. הוא נעצר במקום ללון הוא שם אבן מראשותיו ושכב לישון. ליעקב באה התגלות, הוא חלם שסולם מוצב ארצה וראשו מגיע עד השמיים ומלאכים עולים ויורדים בו. האלוהים מבטיח לו את ההבטחות שנתן לאברהם וליצחק וכי הוא ישמור עליו והוא יצליח בדרכו. יעקב קם וקרא למקום הזה בית אל כי זהו השער לשמים. יעקב מגיע ליד הבאר בחרן, יושבים שם רועים ומחכים לעוד רועים בכדי לגולל את האבן הכבדה מעל פי הבאר. יעקב שואל אותם על נחור, הרועים מכירים והנה רחל בת לבן מגיעה יעקב ניגש ומגולל את האבן והוא מתוודע לרחל.
Jacob on his way to Haran
Jacob was on his way to Haran. He stopped at a place where he stayed, he put a stone under his head and went to sleep. To Jacob came a revelation, he dreamed that a ladder was placed to the ground with his head reaching to the sky and angels rising and falling. God promises him the promises he gave to Abraham and Isaac and that he will keep him and he will succeed. Jacob got up and called this place Bethel because it is the gateway to heaven. Jacob arrives at the well in Haran, sitting there shepherds waiting for more shepherds to roll the heavy stone over the well's mouth. Jacob asks them about Nahor. The shepherds knew, and here is Rachel the daughter of Lavan. Jacob comes and rolls the stone and he becomes acquainted with Rachel.
יעקב בבית לבן
יעקב מגיע לבית לבן ואז מתעוררת השאלה אצל לבן, אם יעקב יעבוד אצלו מה תהייה משכורתו. יעקב משיב שהוא מוכן לעבוד עבור רחל שבע שנים. לבן מקבל זאת בסיפוק. כתום שבע שנים יעקב ביקש את רחל. לבן ערך משתה, ומאוחר בלילה הוא דחף את לאה, האחות הגדולה של רחל, לחדרו של יעקב. בבקר יעקב גילה את מעשה הרמאות וטוען כנגד זה. לבן משיב שלא נהוג שהצעירה תינשא לפני הבכירה. הוא מוכן לתת את רחל בתנאי שהוא יעבוד אצלו עוד שבע שנים. ליעקב לא הייתה ברירה הוא אהב מאד את רחל. לבן כמו כן נתן ללאה את השפחה זילפה ולרחל את השפחה בלהה. לאה החלה ללדת אחד אחרי השני את ראובן, שמעון, לוי ויהודה. רחל חשה רע מאד וטענה כלפי יעקב "אם אין מתה אנכי" היא בקשה מיעקב שישכב עם בלהה. ממנה נולדו דן ונפתלי. ואז לאה נתנה את זילפה ליעקב וממנה נולדו גד ואשר. לאחר מכן נולדו מלאה עוד שניים יששכר וזבולון וכן בת בשם דינה. רק אחרי כל אלה הרתה רחל וילדה את יוסף. אז תמו שבע השנים הנוספות ויעקב בקש מלבן לאפשר לו ללכת. לבן ידע והסכים שכתוצאה מעבודתו של יעקב הרכוש שלו גדל והתרחב וכמובן אינו רוצה משום כך שיעקב יעזוב. הוא הציע והסביר למה שיעקב לא יטרח ויעבוד אצלו לביסוסו הכלכלי תמורת שכר. ולא ילך ריקם. והוא שאל את יעקב מה השכר?יעקב השיב שלא צריך שכר, אלא שכל מה שוולד מהמקנה והצאן והצבע שלא יהיה נקוד וטלו כלומר מנומר זה יהיה שייך לו. לבן הסכים מיד משום שהיה ברור לו שמספר הנולדים בעדר מהסוג הזה הוא קטן הרי שזו עסקה מצוינת בשבילו. לבן מיד הוציא ובדל את כל מה שהיה נקוד וטלו בעדרים שלו ונתן אותם ביד בניו לשמור עליהם שלושה ימים הרחק מהעדר הכללי. יעקב קבל אחראיות על כל העדר. יעקב לקח מקלות מעצים שונים כמו לבנה וערמון ופצל בהם כלומר קלף מהם חלקים מהקליפה כך שיראו מנוקדים והוא העמיד אותם 'ברהטים ובשקתות המים' כלומר בכל מקום לנוכח פני הצאן כשהוא בא לשתות מים בכדי שהצאן יושפע מראית המקלות המנוקדות ויולדו כתוצאה מכך בעלי נקודות. התחבולה הכן הצליחה והמקנה והרכוש של יעקב הלך וגדל מאד. כתום שש שנים הייתה ליעקב התגלות שאמרה לו לחזור לכנען והאלוהים יעמוד לצדו.
רחל מחכה ליעקב רחל מחכה לישראל
Jacob in Lavan's house
Jacob arrives at Lavan's House. Then the question arises for Lavan, whether Jacob will work for him what his salary will be. Jacob replies that he is ready to work for Rachel for seven years. Lavan accepts this with satisfaction. Seven years latter Jacob asked for Rachel. Lavan had made a banquet, and later that night he pushed Leah, Rachel's older sister, into Jacob's room. In the morning Jacob discovered the cheating and argues against it. Lavan replies that it is not customary for the young woman to marry before the senior. He is willing to give Rachel on the condition that he work for him for another seven years. Jacob had no choice, he loved Rachel very much. Lavan also gave Leah the handmaid Zilpah and to Rachel he gave the handmaid Bilhah. Leah began to give birth to one another after Reuben, Shimon, Levi and Judah. Rachel felt very bad and claiming to Jacob "if there is no birth I'l die". She requested from Jacob to sleep with Bilhah. From which Dan and Naphtali were born. Then Leah gave Zilpa to Jacob and from that Gad and Asher were born. Then two more Issachar and Zevulun and another daughter named Dinah were born. Only after all this did Rachel give birth to Joseph. Then the other seven years were over and Jacob asked from Lavan to let him go. Lavan knew that as a result of Jacob's work, his property grew and expanded and, of course, he did not want Jacob to leave. He offered and explained why Jacob would not bother and work with him for his economic establishment for a wage. And won't go blank. And he asked Jacob what the wages were? Jacob replied that there was no need for wages, but that all that was born of the cattle and the flock and the color that would be dotted and that they were spotted would mean it to him. Lavan agreed immediately because it was clear to him that the number of births in this kind of herd is small, which is a great deal for him. Lavan immediately took out and stub all that was dotted with his herds and gave them to his sons by hand keeping them three days away from the general herd. Jacob is responsible for all the herds. Jacob took sticks from various trees such as brick and chestnut and split them and peeled off parts of the bark so that they looked dotted and he placed them 'in the troughs and troughs of water' ie everywhere in the face of the flock when he came to drink water so that the flock was affected by the sight of the dotted sticks and consequently born with dots. Jacob's trickery was successful and Jacob's land and property grew very rapidly. For six years, Jacob had a revelation that told him to return to Canaan and God would stand by him.
יעקב בדרך לכנען
יעקב נצל את העדרו של לבן לצורך הגז ויצא עם כל אשר לו בדרך לכנען. כעבור שלושה ימים גילה לבן שיעקב ברח, הוא לקח את אחיו ויצא לרדוף אחריו. כעבור שבעה ימים הוא השיג את יעקב ליד הר גלעד. היה דין ודברים ביניהם בסוף הם הגיעו לכלל ברית והקימו גל עד שאף אחד מהם לא יעבור אותו לרעה. יעקב ממשיך בדרכו עם כל הכבודה הגדולה, המשפחה הגדולה השפחות והעוזרים, הגמלים, הצאן והבקר. יעקב אמנם שמח מאד שנפטר מלבן אך הוא תפוס בדאגה מה יהיה במפגש עם עשיו. יעקב מגיע עד נחל יבוק שמעבר לירדן הוא מעביר את כולם מעבר לנחל כבר ערב,ובמקרא מסופר כאילו יעקב מתעכב ואז מופיע מישהו בלילה שמשום מה מתחיל לריב איתו ותוך כדי כך מתברר ליעקב שהמישהו הזה הוא מלאך ואז מחליט יעקב לא להרפות ממנו עד שהוא מברך אותו. המלאך נאלץ לעשות זאת והא אומר לו ש"מכיוון שאתה נאבקת עם מלאך שמך לא יקרא עוד יעקב אלא ישראל". כל האירוע הזה הוא בבחינת חיזיון או חלום שצריך להוסיף קצת עידוד וקצת כוח למודעות של יעקב לקראת הפגישה הצפויה שלו עם עשיו. האדם היחידי אשר העביר את הסיפור הזה למסורת הוא הרי יעקב בעצמו.
יעקב שלח להודיע לאחיו על היותו חוזר ומתקרב. יעקב קבל ידיעה בחזרה שעשיו יוצא לקראתו עם ארבע מאות איש עימו. הידיעה הזאת הכניסה את יעקב לחרדה גדולה. והוא נקט בשני צעדים: הראשון, הוא חלק את מחנהו לשני חלקים שאם עשיו יתקיף את החלק הראשון יהיה בידי החלק השני מספיק זמן כדי לברוח. הצעד השני היה לקדם בשליחת מתנות של צאן ובקר בדרך ובהפסקות אל עשיו בדרכו. כאש ראה יעקב את עשיו מרחוק הוא השתחווה שבע פעמים לפני שנפגשו התחבקו ובכו. לאחר ההיכרות וכל בטויי ההכנעה של יעקב, עשיו הלך לדרכו חזרה שעירה ויעקב המשיך הגיע וחנה ליד שכם על חלקה שהוא קנה. בהיותם חונים ליד העיר שכם יצאה דינה בת לאה להכיר את הסביבה ראה אותה שכם בנו של חמור נשיא הארץ. שכם כפה את עצמו עליה ואנס אותה ואחר פנה לאביו ואמר שהוא רוצה שהיא תהיי לו לאישה. חמור פנה אל יעקב והאחים הכועסים במטרה לפצות על העוול שעשה שכם בנו. האחים ענו במרמה שהם כולם נימולים ואנשי שכם לו. תנאי ראשון הוא שאנשי שכם יהיו נימולים. לבסוף הם הסכימו.ביום השלישי בהיותם כואבים הלכו שמעון ולוי האחים של דינה והרגו כל זכר נימול. יעקב כעס מאד על המעשה הזה של שמעון ולוי.
יעקב המשיך במסעו דרומה וליד העיר אפרתה היא בית לחם רחל התקשתה ללדת. היא ילדה את בנימין ומתה ונקברה במקום הקרוי עד היום קבר רחל. יעקב הגיע במסעו ליד חברון והתיישב שם. יצחק שעוד היה חי לפי המקרא הלך לעולמו בגיל מאה ושמונים והוא נקבר על ידי בניו יעקב ועשיו במערת המכפלה אשר בחברון. הגיל הזה של יצחק הוא בלתי סביר לחלוטין יצחק בגיל שמונים הוא כבר לא ראה
וחשב את עצמו לזקן ושמתקרבת שעתו למות ולכן הוא ביקש מעשיו לתת לו את ברכת הבכורה. אז איך אפשר להוסיף לו עוד מאה שנים של חיים? יעקב אשר סבל ונוצל הרבה מאד על ידי לבן בגלל אהבתו לרחל. הוא גם סבל וכאב יחד איתה את כל זמן עקרותה כאשר לאחותה לאה וגם לשפחות נולדו אחד עשר ילדים ולה עוד לא. עד שנולד יוסף והנה בהריון שני מיד לאחר מכן היא לא עמדה בזה ונפטרה. הגורל המר הזה פגע שוב ביעקב ואך זה טבעי שיעקב מצה קצת נחומים בקשר שלו עם יוסף בנו. הוא פינק אותו והכין לו כתונת פסים.האחים החלו לקנא, לשנוא אותו ולהקניטו. יוסף לא נשאר חייב והוא בא יום אחד וסיפר להם שהוא חלם שצרור האלומה של כלאחד מהם השתחווה לצרור האלומה שלו. ביום אחר הוא בא וסיפר שהוא חלם כי השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לכוכב שלו. באותם הימים סיפור כזה מהווה סכנה של ממש למי שמספר כי רק בחיסולו של המספר פוקעת גם ההתגשמות של חלומותיו. וההזדמנות הזאת נקרתה לאחים. יום אחד האחים הרחיקו לכת עם המרעה. יעקב דאג וביקש מיוסף ללכת ולראות מה קורה.
יעקוב ומאלך
Jacob on the way to Canaan
Jacob took advantage of Lavan's absence, for the sheep-shearing he has being through. He left, with all that he had accomplished, on his way to Canaan. Three days later, Lavan discovered that Jacob had escaped. He took his brother and went out to chase him. Seven days later he obtained Jacob near Mount Gilead. There was a dispute between them and in the end they reached an agreement . They billed up a bag of stones in between until none of them went through it. Jacob goes on his way with all the belongings, the great family, the slaves and the helpers, the camels, the sheep and the cattle. Jacob is very happy that he had got rid of Lavan, but he is worried about the encounter and what will happen with Esau. Jacob arrives as far as the Jordan River. Across the Jordan River he passes everyone across the stream as early in the evening. In the Bible it is told that Jacob is delayed and then someone shows up at night and that somehow starts a fight with him and it turns out to Jacob that the someone is an angel and then Jacob decides not to let him go until he blesses him. The angel is forced to do this and he tells him that "because you were struggling with an angel your name will no longer be called Jacob but Israel". This whole event is a vision or a dream that should add some encouragement and some strength to Jacob's awareness of his anticipated meeting with Esau. We must take in consideration that the only person who passed this story on to tradition is Jacob himself.
Jacob sent to inform his brother of his coming closer. Jacob receives news that Esau is coming out with four hundred people with him. This news brought Jacob into great anxiety. And he took two steps to confront the situation: first, he divided his camp into two parts that if Esau attacks the first part he would have enough time for the second part to escape. The second step was to promote the sending of sheep and cattle gifts along the way at breaks to Esau on his way. As Jacob saw Esau in the distance he bowed seven times before they met and they hugged each other and cried. After acquaintance and all of Jacob's submissions, Esau went back to Sei'i r and Jacob continued to arrive and park near the city of Shechem on his share. When they were parking near the city of Shechem, Dinah the daughter of Leah came to know the environment. Shechem, the son of Hamor the president of the country, saw her. Shechem forced himself on her and raped her and then he turned to his father and said he wanted her to be his wife. Hamor turned to Jacob and the angry brothers in order to make up for the injustice Shechem has done. The brothers fraudulently answered that they were all circumcised and Hamors people are not. The first condition is that Hamors people should be circumcised. Finally, they agreed. On the third day of pain, Shimon and Levi Dina's brothers went to killing every male circumcised. Jacob was very angry about this act of Simon and Levi.
Jacob continued his journey southward and near the city of Efrata which is Bethlehem Rachel had trouble giving birth. She gave birth to Benjamin and died and was buried in the place called Rachel's Tomb to this day. Jacob came on his journey near Hebron and settled there. Isaac, who was still alive according to the Bible, he died at the age of one hundred and eighty and was buried by his sons Jacob and Esau in the Cave of the Patriarchs in Hebron. This age of Isaac is completely unlikely. Isaac at the age of eighty he no longer saw
And he considered himself an old man and was about to die so he asked his son Esau to give him the first blessing. So how is it possible to add another hundred years of life to him? Jacob who suffered and was greatly exploited by Lavan because of his love for Rachel. He also suffered and felt pain along the time with all her infertility when her sister Leah and their handmaids had eleven children and she had not yet. By the time Joseph was born and there was a second pregnancy soon after, she did not realize it and died. This bitter fate struck Jacob again, and it is only natural for Jacob to have a little comfort in his relationship with Joseph his son. He pampered him and made the for him a nice striped shirt. The brothers began to envy, hate and tease him. Joseph did not remain obliged and he came one day and told them that he dreamed that the sheaf of corn of each of them bowed to his own. Another day he came and said he dreamed that the sun and moon and eleven stars bowed to his own. In those days, such a story posed a real danger to anyone who tells that and only in the elimination of the narrator also comes the none realization of his dreams. And this opportunity came to the brothers. One day the brothers went far with the pasture. Jacob asked Joseph to go and see what was happening.
יוסף עבד במצרים
יוסף יצא מאזור חברון והלך צפונה עד דותן מצפון לשכם. האחים ראו אותו מרחוק ואמרו לעצמם הינה בעל החלומות נהרוג אותו. הם הפשיטו אותו וזרקו אותו לאיזה בור. ראובן ויהודה חשבו איך להציל אותו. כשהם יושבים לאכול ונמלכים בדעתם עברה לידם אורחת ישמעאלים בדרכם למצרים. יהודה אמר שלא כדאי להרוג וכדאי למכור אותו. ובכן יוסף נלקח למצרים ונמכר לפוטיפר הסריס שר הטבחים של פרעה. האחים של יוסף לקחו את הכתונת שלו טבלו אותה בדם עזים הביאו אותה ליעקב ואמרו זאת מצאנו, כלומר יוסף כנראה נטרף על ידי איזו חייה. יוסף מצליח בבית פוטיפר רוכש אימון ומקבל אחראיות על כל הבית.יוסף צעיר ויפה תואר בעוד פוטיפר הוא סריס, במצב כזה, בלתי נמנעת היא ההתפתחות, הנטייה וההשתוקקות למגע מיני מצד אשת פוטיפר אל יוסף. יוסף נזהר ועמד בסירובו אך העניין הגיע לידי פיצוץ, האישה משכה אותו בבגדו, יוסף נתלש ממנו וברח. האישה פרצה בצעקות והעלילה עליו לבעלה. יוסף הושם בבית הסוהר של אסורי המלך. בבית הסוהר יוסף רכש אמון וקבל תפקיד כאחראי. באותו בית סוהר היו אסורים שני שרים סריסים של פרעה, שר המשקים ושר האופים. יום אחד הם סיפרו ליוסף את חלומותיהם. יוסף פתר את החלומות וציין כי שר המשקים יזוכה ויחזור לשבת על כנו בעוד ששר האופים יתלה. וכך זה בדיוק קרה. כעבור שנתיים,המלך פרעה חלם חלום. – מן היאור עולות שבע פרות
בריאות בשר ואחריהן עולות שבע פרות רזות והרזות טורפות את הפרות השמנות. בלילה השני שוב חולם שהנה עולות וצומחות שבע שבולים, בקנה אחד, מלאות וטובות ואחריהן עולות שבע שבולים דקות ושדופות ואלה טורפות את השבולים המלאות. פרעה מספר לכל חכמי מצרים את חלומותיו ואין מי שיכול לפתור. אז נזכר שר המשקים על העבד העברי בבית הסוהר אשר פתר נכון את החלום שלו ושל שר האופים. הוא מספר לפרעה. פרעה מצווה מיד להביאו לפניו. ואומר לו כי שמע שהוא יודע לפתור חלומות. יוסף עונה כי זה לו הוא אלא זה האלוהים שמביא לידיעתו. יוסף פותר לפרעה ששני החלומות הן אחת והחזרה שלהן מעידה על הדחיפות שזה יקרה. וכי צפויות להגיע שבע שנים של שובע גדול ואחריהן שבע שנים של רעב כבד שיהיה קשה מאד לסבול את זה. יוסף מציע לפרעה שימצא איש חכם ונבון וימנה אותו על כל ארץ מצרים ואשר יוכל בשנות השובע לצבור את כל האוכל אשר יהיה אפשר אחר כך לספק בשנות הרעב.
פרעה פנה אל יוסף בן ה- 30 שנה " וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ. מ אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ. מא וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף: רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. מב וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ. מג וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם."(בראשית מ"א, 39-43 ).
חלום העלומות וחלום הכוכבים
Joseph worked in Egypt
Joseph left Hebron and went north and reach Dotan north of Shechem. The brothers saw him in the distance and said to themselves that the one of the dreams is coming and it is worthwhile to kill him. They stripped him and threw him into some pit. Reuben and Judah thought about how to save him. As they sit down to eat and take their minds, Ishmael's convoy passed by on its way to Egypt. Yehuda said it is worthwhile to sell him. Joseph was taken to Egypt and being sold to the eunuch minister of Pharaoh's cooker. Joseph's brothers took his shirt and dipped it in fierce blood, brought it to Jacob and said we found it, meaning Joseph must have been devastated by his life. Joseph succeeds at Potiphar's house. He acquires training and takes charge of the whole house. Joseph is a nice young man while Potiphar is eunuch, in such a situation, it is inevitable the develop inclination and the desire for sexual contact from Potiphar's wife to Joseph. Joseph was careful and refused but the matter came to an explosion, the woman pulled him in his clothes, Joseph was torn from him and fled. The woman burst out screaming and scolding him for her husband. Joseph was placed in the prison of the king's prisoners. At the prison, he gained trust and was given a position as responsible. In the same prison were two eunuch ministers of Pharaoh, the minister of beverages and the minister of bakery. One day they told Joseph their dreams. Joseph resolved the dreams, noting that the minister of beverages would be credited and returned to his post. while the baker minister would be hanged. And so it just happened. Two years later, King Pharaoh had a dream. – Seven fat cows are raised from the Nile
followed by seven lean cows that devour the fat cows. On the second night, again, he dreamed that there are seven rising ears of grain, full and good, followed by seven rising thin ears of grain which also devour the full ears and still remain thin and meager . Pharaoh tells all the scholars of Egypt his dreams and there is no one who can solve them. Then the beverage minister recalled the Hebrew slave in prison who had correctly solved his dream and that of the baker minister. He told Pharaoh. Pharaoh immediately orders to bring him before him. And tells him that he heard he knew how to solve dreams. Joseph replies that it is not him it is God who brings to his knowledge. Joseph resolves to Pharaoh that both dreams are one and their return indicates the urgency for it to happen. And that seven years of great satisfaction are to come, followed by seven years of heavy famine that will be very difficult to endure. Joseph proposes to Pharaoh that he must find a wise and intelligent man and to appoint him over all the land of Egypt and who, in the satisfying years, will be able to accumulate all the food which will later be possible to supply in the famine years.
Pharaoh turned to Joseph, aged 30 years old and said to Joseph:
39"Since God has shown you all this, there is no one so discerning and wise as you.
40 You shall be over my house, and all my people shall order themselves as you command; only with regard to the throne will I be greater than you."
41 And Pharaoh said to Joseph, "See, I have set you over all the land of Egypt."
42 Removing his signet ring from his hand, Pharaoh put it on Joseph's hand; he arrayed him in garments of fine linen, and put a gold chain around his neck.
43 He had him ride in the chariot of his second-in-command; and they cried out in front of him, "Bow the knee!" Thus he set him over all the land of Egypt. (Genesis 41, 39-43)
יוסף אדון מצרים
פרעה קרא ליוסף בשם צפנת פענח והוא נתן, את אסנת בת פוטי פרע כהן און, לו לאישה, וממנה נולדו לו מנשה ואפרים. בשנות השובע, יוסף קנה את כל התבואה שאפשר והשאיר רק כדי הצורך ההכרחי. הוא צבר ושמר הכל במחסנים שהוא בנה בכל רחבי מצרים. כשהתחילו שנות הרעב הוא פתח מחסנים והתחיל למכור. הרעב היה גם בכנען. ליעקב נודע כי יש שבר, תבואה, במצרים הוא בקש מבניו ללכת לקנות ולהביא. עשרת האחים ירדו למצרים חוץ מבנימין. ויגיעו עד ליוסף וישתחוו הוא הכיר אותם והם לא הכירו אותו. יוסף התנכר להם וטען כלפיהם שהם מרגלים. האשמה הכבדה הזאת הניע אותם לספר הכל על עצמם. יוסף החזיק אותם שלושה ימים ולאחר מכן אמר להם "אם כנים אתם אחד מכם יאסר כאן ואתם תיקחו שבר לבתיכם ולהבא תביאו את אחיכם הקטן איתכם ואז אני אדע כי אמת דיברתם". האחים שבו לכנען חוץ משמעון שנכלה. לאחר זמן מה יעקב שוב ביקש מבניו לרדת למצרים ללא בנימין ואז בא יהודה וביקש לקחת אחראיות מלאה על בנימין ומה עוד הוא הוסיף הרי כולנו נמות ברעב אם לא נלך. יעקב התרצה והאחים ירדו למצרים.הכל עבר טוב ויפה ואפילו יוסף והם אכלו יחד באותו החדר. יוסף שלחם אך ציווה על האיש שלו לשים את הגביע שלו בשק של בנימין. לאחר שהם הלכו כברת דרך יוסף שלח לרדוף אחריהם ולחפש את הגביע. ומי שגנב את הגביע יהיה עבד אצל יוסף.בחיפושים הגביע נמצא בשקו של בנימין . האחים קרעו את בגדיהם מרוב צער. כולם חזרו אל יוסף ואז ניגש יהודה אל יוסף ומגולל לפניו את כל ההשתלשלות וכי הוא מוכן להיות עבד במקום בנימין וכי אם בנימין לא יחזור האב שלהם בטח ימות מרוב צער. יוסף לא יכל עוד להתאפק והוא התוודע אל אחיו הנדהמים ואמר להם שלו יפחדו כי למחייה אלוהים שלח אותו למצרים. ומכיוון שיש עוד חמש שנים של רעב הוא מבקש שאביו וכל אשר לו ירדו למצרים והוא יוסף ידאג להם. כאשר נודע הדבר לפרעה הוא ביקש להוסיף ולשלוח איתם עגלות בכדי להקל על בואם למצרים.
האחים אצל יוסף
Joseph the lord of Egypt
Pharaoh called Joseph by the name of Tzfanat Pana'ah(the solver of secrets) and he gave him Osnat the daughter of Poti Pherah Preast of On, to him to be his wife, and he had from her born Menashe and Ephraim. In the satisfying and abundant years, Joseph bought all the grain he could and left the only grain for the necessity. He accumulated and kept everything in the warehouses he built all over Egypt. When the hunger years started, he opened warehouses and started selling. Hunger was also in Canaan. Jacob learned that there is an abundant grain in Egypt. He asked his sons to go buy and bring. The ten brothers went down to Egypt except Benjamin. And they came all the way to Joseph and bowed to him. He knew them and they didn't knew him. Joseph alienated them and claimed that they were spies. This heavy guilt prompted them to tell everything about themselves. Joseph held them for three days and then told them, "If you are honest, one of you will be banned here and you will take a break to your homes and bring your little brother with you and then I will know that you spoke the truth." The brothers returned to Canaan except for Simon who was jailed. After a while Jacob again asked his sons to go down to Egypt without Benjamin and then Judah came and asked to take full responsibility for Benjamin and what else he added after all we will all starve if we don't go. Jacob was forse to accept and the brothers went down to Egypt. Everything went well and good and even Joseph ate together with them in the same room. Joseph sent them back to Canaan but commanded his man to put his trophy in Benjamin's sack. After they had gone a long way, Joseph sent to chase them and look for the trophy. And whoever stole the trophy will be a slave to Joseph. In the search of the trophy is in Benjamin's bag. The brothers tore their clothes with grief. Everyone returned to Joseph and then Juda went to Joseph and revealed to him all the ramifications and that he was ready to be a slave instead of Benjamin and that if Benjamin did not return, their father would probably die with grief. Joseph could no longer resist and he became acquainted with his astonished brothers and told them that they would not be afraid, that for a living God had sent him to Egypt. And because there is another five years of hunger, he wants his father and all what he has in his possession to come down to Egypt and Joseph will take care of them. When all this became known to Pharaoh, he sought to add and send wagons with them to facilitate their arrival in Egypt.
הירידה למצרים
יעקב וכל המשפחה שלו יורדים למצרים ומתיישבים בארץ גושן כמקום המתאים למרעה הצאן והבקר. יוסף הביא את שני בניו אל יעקב כדי שיכיר אותם ויברך אותם. יעקב הכן בירך ונתן לבן הקטן אפרים ברכה יותר טובה, יתר על כן הוא אמר ששני בניו של יוסף יחשבו מכאן והילך כבנים שלו. באן יש לציין כאן ובאופן מיוחד שיעקב ידע להחזיק תחת כנפי המסורת הגדולות שלו את כל שנים עשר הבנים שלו ועוד להוסיף עליהם עוד שנים. זה מעיד שהייתה לו מעלה גדולה של אהבה, וסמכות של אישיות גדולה. יעקב חי במצרים עוד – 17 שנים. בערוב ימיו הוא קרא לכל בניו ובירך אותם מה טיבם ומה צפוי להם. הוא גם ביקש שיקברו אותו במערת המכפלה אשר בחברון. יעקב נפטר בשנתו ה-147 המצרים חנטו את גופתו ושמו אותה בארון ובני ישראל העבירו אותה ברוב כבוד וקברו אותה בחברון. אחי יוסף נתקפו בחרדה שמא עכשיו יוסף יעניש אותם על מה שהם עשו לו. יוסף הרגיע אותם כי לטובה היה זה מאת האלוהים. משקרבו ימיו של יוסף למות הוא פנה אל בני ישראל ואמר להם כי בבוא היום והם יעלו לארץ המובטחת הוא משביע אותם לקחת איתם גם את עצמותיו. " וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה. כו וַיָּמָת יוֹסֵף, בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים; וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ, וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם. " (בראשית – נ, 25-26.)
הברכה של יעקוב לבניו
The Descent to Egypt
Jacob and his entire family descend to Egypt and settle in the land of Goshen as a place suitable for herding sheep and cattle. Joseph brought his two sons to Jacob to know them and bless them. Jacob greeted them and gave little son Ephraim a better blessing, moreover, he said that Joseph's two sons would be consider from now on as his sons. Here it must be noted` specially that Jacob knew how to hold closer under his great tradition all his twelve sons and what is more to add on them two more. It indicates that he had a great degree of love, and authority of a great personality. Jacob lived in Egypt for another 17 years. In the eve of his live, he called all his sons and congratulated them on about their nature and what was expected of them. He also asked to be buried in the Cave of the Patriarchs, which is in Hebron. Jacob died in his 147th year in Egypt, his body was robbed and put in the coffin, and the Israelites passed it with honor and buried it in Hebron. Joseph's brothers were anxious that Joseph would now punish them for what they had done to him. Joseph reassured them that it was for the good as according to the will of God. When Joseph's days were nearing death, he turned to the Israelites and told them that when they came to the Promised Land, he would take them to take his bones with them as well. "And Isba Joseph, At the children of Israel, saying: Fkd Ifkd god Atcm, and Haltm At-Atzmti Mzh. Z and Imt Joseph, the son-hundred and Asr Snim; and Ihnto He him, and Iism Baron Bmtzrim." (Genesis – v, 25-26.)
הבלוג של אברהם נחם Abraham's blog 