ישעיהו הנביא

ישעיהו נולד בימי המלך עוזיהו כ-800 שנה לפני הספירה. עוזיהו המלך נחשב כמלך הטוב ביותר והמצליח ביותר בממלכת יהודה אחרי שלמה המלך. אולם, לקראת סוף שלטונו התפתחה והתרחשה התדרדרות מוסרית גדולה. ההצלחה הגדולה שהייתה יצרה הרגשה של בטחון יתר ועלייה גדולה בנגע השחיתות של כל המעמד הגבוה ויחד עם זאת, הניצול של המעמדות הנמוכים. התרבות האלילית החלה להתפשט בקרב העם.

ישעיהו הנביא החל אז להילחם בכל מרצו בתופעות האלה. מנגד ממלכת ישראל שהייתה ברמה טובה של הצלחה בימי ירובעם בן יואש החלה גם היא להידרדר אל פי התהום. המרידות החוזרות בשלטון הניעו את מלך אשור להתערב וגרמו לחורבנה והגלייתה של ממלכת שומרון.

לעניות דעתי יש לראות את ישעיהו הנביא כנביא החשוב והגדול בין הנביאים אחרי משה רבינו וזאת משום שלוש סיבות:

א)  ישעיהו היה שייך למעמד האצולה. הוא והמלך עוזיהו נחשבו כבני דודים. בהיותו במעמד הגבוה מן הסתם הייתה לו גם השכלה רחבה וידע בהליכים ובקורות של התקופה. הוא היה מוכיח ומנבא בתקופתם של ארבעה מלכים (עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו). ב)  ישעיהו היה בעל השכלה רחבה והיה גם מורה גדול, הדבר ניכר בסגנון וברמת הביטויים הנבואיים. היה לו בית מדרש ותלמידים והשפעתו הייתה גם על נביאים אחרים. הספר ישעיהו נחשב כספר יחוס אשר הכתוב בו מתייחס לא רק אל ישעיהו עצמו אלא גם אל עוד נביא אחד או יותר אשר הסתפחו אל הספר.

ג)  חזונו הגדול של ישעיהו הנביא מתנשא מעל לתחום הלאומי ויש לו משמעות והביטים כלל עולמיים ולכן ישעיהו נחשב כנביא אוניברסאלי ודבריו מצוטטים על קיר האומות המאוחדות.

היהירות, ההוללות ובמות הזבחים

"יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה נטוות (נְטוּיוֹת) גָּרוֹן, וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם; הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה, וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה" (ישעיהו ג 16).

"הוֹי, גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן; וְאַנְשֵׁי-חַיִל, לִמְסֹךְ שֵׁכָר. מַצְדִּיקֵי רָשָׁע, עֵקֶב שֹׁחַד; וְצִדְקַת צַדִּיקִים, יָסִירוּ מִמֶּנּוּ" (ישעיהו ה 22-23).

"רַק הַבָּמוֹת, לֹא-סָרוּ: עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים, בַּבָּמוֹת"(מלכים ב ט"ו 15).

החטאים והעונש

למטה, ההוללות והאלילות, למעלה, עוצמתו של האל וההגעת של האויב המעניש.

יב מִי-מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ, עֲפַר הָאָרֶץ; וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם.  יג מִי-תִכֵּן אֶת-רוּחַ, יְהוָה; וְאִישׁ, עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ. " (ישעיהו מ 12-13).

 "הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר, שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ; מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף, יַיִן יַדְלִיקֵם.  יב וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל, תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן–מִשְׁתֵּיהֶם; וְאֵת פֹּעַל יְהוָה לֹא יַבִּיטוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ.  יג לָכֵן גָּלָה עַמִּי, מִבְּלִי-דָעַת; וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב, וַהֲמוֹנוֹ צִחֵה צָמָא.  יד לָכֵן, הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ, וּפָעֲרָה פִיהָ, לִבְלִי-חֹק; וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ, וְעָלֵז בָּהּ.  טו וַיִּשַּׁח אָדָם, וַיִּשְׁפַּל-אִישׁ; וְעֵינֵי גְבֹהִים, תִּשְׁפַּלְנָה". (ישעיהו ה 13-15).

כו וְנָשָׂא-נֵס לַגּוֹיִם מֵרָחוֹק, וְשָׁרַק לוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; וְהִנֵּה מְהֵרָה, קַל יָבוֹא.  כז אֵין-עָיֵף וְאֵין-כּוֹשֵׁל בּוֹ, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן; וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו, וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו.  כח אֲשֶׁר חִצָּיו שְׁנוּנִים, וְכָל-קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת; פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ, וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה.  כט שְׁאָגָה לוֹ, כַּלָּבִיא; ושאג (יִשְׁאַג) כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף, וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל.  ל וְיִנְהֹם עָלָיו בַּיּוֹם הַהוּא, כְּנַהֲמַת-יָם; וְנִבַּט לָאָרֶץ, וְהִנֵּה-חֹשֶׁךְ, צַר וָאוֹר, חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ." (ישעיהו ה' 24-30)

הבאת קורבנות כשוחד לניקוי פשעים

הבאת הקורבנות לכוהנים כמתואר בציור מימין למעלה, הייתה זו דרך נוחה וקלה המאפשרת עשיית פשעים גדולים וגם להתנקות מהם ולקבל אות הכפרה על המצח. מימין למטה מצויות שלוש דמויות לדוג', אשר קיבלו את חותם הכפרה מהכוהנים של השמאל בימינו: אריאל שרון, שמעון פרס ואהוד אולמרט. "לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי–מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי.לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא-קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה" (ישעיהו א 11-13) הנביא הושע היה יותר בוטה ויותר גלוי: "חַטַּאת עַמִּי, יֹאכֵלוּ; וְאֶל-עֲוֺנָם, יִשְׂאוּ נַפְשׁוֹ" (הושע ד' 8)

שתיית האותיות כתרבות כנגד שתייה והוללות

לאחר כל פורענות הייתה איזו חזרה בתשובה. "הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי, וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ: כִּי תוֹרָה, מֵאִתִּי תֵצֵא, וּמִשְׁפָּטִי, לְאוֹר עַמִּים אַרְגִּיעַ. קָרוֹב צִדְקִי יָצָא יִשְׁעִי, וּזְרֹעַי עַמִּים יִשְׁפֹּטוּ; אֵלַי אִיִּים יְקַוּוּ, וְאֶל-זְרֹעִי יְיַחֵלוּן" (ישעיהו נא 4-5).

חזון אחרית הימים

ההבטים הערכיים והתרבותיים של כל האומות ברחבי העולם נקשרים בעבותות אחווה ובאמצעות כל צבעי הקשת אל ירושלים ואל בית המקדש. בית המקדש אמור להיות פתוח לכולם לכל בני העמים ואשר ממנו תצא התורה של הערכים הגדולים שהעם היהודי קיבל. "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב 3-2).

אור לגויים

חזון ישעיהו משמש אור לגויים והוא גם מופיע חקוק על בניין האומות המאוחדות. "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת-לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב 4)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s