אמנה מדן – גביזון

ה"שגיאה" על פי התוצאה. דוד בן גוריון, ב – 1950 בטרם הרכבת הקואליציה של ממשלת ישראל הרביעית, קבע פגישה עם הרב אברהם ישעיהו קרליץ הקרוי "החזון איש". בן גוריון הסתקרן לדעת, לאחר שנאמר לו, כי הוא הסמכות העליונה של כל הדתיים והחרדים במדינה. מכך יצא שב-1951 נתנה הוראה מבן- גוריון לשחרר מגיוס 400 בחורי ישיבה על בסיס הביטוי "תורתו-אומנותו" וגם הוסדרו כללים (סטאטוס-קוו) של חיים משותפים בין דתיים להליכות מדינה. לפי ויקיפדיה עד 2017 מספר בעלי הדחייה משרות, ולמעשה משחרור מלא, עלה ל – 53,250 בחורי ישיבה. כל אלה הנבדלים על פי הכלל של "תורתו-אומנותו", מספרם עולה ועולה. הם אינם לוקחים כל חלק בביטחון על המדינה, אינם יכולים לעבוד, כי זה לא אומנותם, ולא לתרום את חלקם בכלכלה של עצמם ושל המדינה. אבל נוסף לכך יש להם הזכות לבחור ולהוסיף עוד חברים לכנסת בכדי לחזק ולהגדיל את "הגדודים" שלהם שבסמכות אותם הרבנים והאדמו"רים. לבן גוריון לא היה קל, זה עלה לו במאמץ רב להכניס תחת מסגרת פיקודית אחת בצה"ל את הכוחות הספוראדיים שהתפתחו אז ( פלמ"ח אצ"ל ולח"י). ולו היה יודע על ה"גידול" האנטי- מדינה שהתמתח מאז בגלל אותה הג'סטה שהוא עשה הוא לא היה מסכים לשחרר אפילו תלמיד ישיבה אחד. ולמה זה התפתח ככה אעלה זאת בכתבה נפרדת בהמשך ואשר בה אציין על האגו הגדול של גדולי הדור החרדי שבשל כך הם מעדיפים להסתמך על באילו מצווה ולזנוח מצווות שבאמת.                                                                                                                                                                     

 החובה בצעדי תיקון, תרתי משמע. ה"גידול" שנוצר מאז אותה ה"שגיאה" של בן גוריון מהווה מוקש לאומי שבגללו שתי מפלגות כבר חרטו על דיגלן מלחמה נגד העמדה של החרדים. מתי שהוא זה יביא לפיצוץ חברתי מסוכן לרעת כולם. לא בכדי נעשו כמה ניסיונות קצרים בעבר לפתח איזו אמנה בכדי לקשור שסעים חברתיים אך הן לא הועילו. בשנת ה-2000 חברו יחד הרב יעקב מדן והפרו' רות גביזון, הם ישבו יחד ובמשך כמעט שלוש שנים. הם דנו על כל סעיפי המחלוקת של דת ומדינה, והעלו את מסקנותיהם בספר בן 300 עמודים. הם נתנו את הטיוטה לביקורת לאישים שונים וסיכמו. האמנה שיצאה מתחת ידם היא בעלת חשיבות עצומה.                                            

כנסת, מכון או פורום קיים צורך דחוף בהסכמתם של רוב המפלגות, ימין, ושמאל, בהקמתו של מוסד אזרחי מיוחד, ולא פוליטי, בעל משקל וסמכות מוסרית והמאגד בתוכו אנשי הגות ומחשבה נציגים ונבחרים, במטרה אחת, על מנת להשפיע על אנשי הפוליטיקה ועל רמת הדיון והויכוח הציבורי החברתי במדינה. אמנם המכון החשוב לדמוקרטיה אכן נתן חסות להתפתחות של האמנה, ואולם המוסד האזרחי המוצע, הוא צורך קיומי. הוא אמור לחסן אותנו מפני ההתפתחות הנוראה של קרע חברתי, הנגוע בליבוי שנאה ומוביל למלחמת אחים. האמנה של מדן– גביזון משמשת אבן יסוד להקמתו של המוסד המוצע.                                               

 ויקיפדיה: הרב יעקב מדן הוא מראשי ישיבת הר עציון. מלמד תלמוד, תנ"ך ומחשבת ישראל במכללה האקדמית הרצוג שבאלון שבות ובשנת 2000 היה חבר הנהלת בית הספר לגיור של ועדת נאמן. הפרופ' רות גביזון ( 28.3.1945 -15.8.2020). כלת פרס ישראל, מהקתדרה לזכויות אדם ע"ש חיים כהן בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. ממייסדי האגודה לזכיות האזרח ישראל, ונשיאת האגודה בשנים 1996-1999. בשנת 2005 ייסדה את מרכז מציל"ה, למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית, ועמדה בנשיאותו עד פטירתה יהי זכירה ברוך.                                                                                                                                                       

הרב קנייבסקי ומאדמו"ר דוב קורח הם לא שוגים הם פשוט חוטאים!

חרדיות ומנטליות של גטו. הבעיה של דת ומדינה של דתיות וחילוניות היא בעיה לא מהיום. היא צמחה עוד מלפני קום המדינה. כל איש דתי חייב לדעת היסטוריה לאומית ויהודית ולא רק גמרא. הוא חייב לדעת שיד ההשגחה העליונה היא שקבעה ש"שיבת ציון" בזמננו והקמת מדינת ישראל שאנו כולנו, כולל הדתיים, זוכים לחיות בה, זה הודות אך ורק בזכותם של שליחי הגאולה הלא דתיים הרצל ובן גוריון. וכן גם ובעיקר של כל אותם אנשי ההתיישבות הגדולה. יש לדעת שכל העולם היהודי ובעיקר הדתי התנגד להרצל בתחילת דרכו. יתר על כן החרדים שמו פס ומחקו מדעתם  כל מה שקרה מהרצל ועד אחרי קום המדינה החילונית, וזה כולל את "יד ההשגחה העליונה" שהייתה בדבר. אף שההתפתחות מאז היא גדולה ומופלאה נעשו גם שגיאות, בלי משים. השגיאות התפתחו בתקופת השלטון החזק של מפא"י החילונית והן קבלו עוד יותר תדלוק, בלית בררה, מהקונסטלציה הפוליטית של שני הגושים בכנסת. כל הקבוצה הדתית, מלבד הדתית ציונית, ניצלה, ככל יכולתה, את מציאותה, בתוצאות של כל בחירות לכנסת, בלשון המאזנים. כולם התרגלו, קונים קואליציה בכסף וגם בהמשך ההחזקה של תהליך ה"גידול" הלא נורמאלי של דוחי-משוחררי הגיוס. לא בשל מה שהם לומדים, חס וחלילה, אלא בשל מה שהם משדרים. בלשון עדינה קוראים לזה– השתמטות, בלשון לא עדינה זה מעין מרי אזרחי, זו התמרדות. זו הדגשת הגטו בתוך מדינה שהם לא מכירים בה.                                        

 מי השולט המחשב או המכשף? ובכל זאת לא כל בני הישיבות אשמים באותה מידה. משום שכל ההמון הזה הוא בבחינת תינוק שנישבה. הם כולם מכושפים ומופעלים, בלי דעת, כמו רובוטים. איך אנו מבחינים בתופעה הזו. זה פשוט מאד. אם אחד ה"רובוטים" מקבל פתאום דעת אנוש ומתגייס לפי החוק לצה"ל וקורה והוא מעיז להסתובב בסביבתו הטבעית אז פגועי הרובוטיקה מנסים לשסות ולפגוע בו כמורד. אין כאן דעה עצמאית ואישית יש רק דעה של המחשב, או של המכשף שהוא המפקד. מסתמנים כיום שני מפקדים ראשיים, על פי העיתונות. מהצד הליטאי נחשב הרב חיים קנייבסקי ומהצד החסידי נחשב האדמו"ר מבעלז הרב ישכר דוב רוקח. על פי האות, של כל אחד מהם, תחול כל תזוזה בקהלם. אם למשל המדינה תעיז להפעיל את חוקיה בכוח על המשתמטים אז מופיע האיום להתנגד עד כדי למות על קידוש השם. הרבנים האלה וגם קודמיהם חוטאים בפרוש במרידה במדינת ישראל, מה שלא היו מעיזים לעשות בכל מדינה אחרת. הם חוטאים במעשה כישוף כך שכל הסרים למשמעתם מתנהגים כרובוטים, ועל הכל הם חוטאים באגו גדול. הכיצד?                                  

האגו הגדול של "הגדוילים" כל רב כזה, אין ספק, שהוא מהרהר וחושב על רבי עקיבא הגדול ועל 24000 התלמידים, ולפי המדרש, הם נהו אחריו. מן הסתם הרבנים האלה שלנו, לנוכח המספר הרב של בני הישיבות הם מתמלאים בהנאה וטובחים בעצמם על שכמם בגאווה וחושבים – לנו יש יותר! כותבי המדרש, משום אי נעימות, לא סיפרו את האמת. הם טענו שהתלמידים של רבי עקיבא חטאו ולכן הם נענשו במגפה. האמת היא שלא יתכן שלרבי עקיבא הגדול יהיו תלמידים חוטאים. באותו הזמן בר- כוכבא מרד ברומאים. רבי עקיבא העריץ את בר-כוכבא וגם תמך במרד הגדול ואין ספק שגם תלמידיו השתתפו ולקחו חלק במרד. רבים מהם נספו במרד הגדול וגם רבי עקיבא נתפס נענש קשות ונהרג על ידם. הרבנים- המפקדים השולטים על כל בני הישיבות הפגועים בהתנהגות רובוטית טועים בהבנת התורה וקשה מאד להבין שזה לא נעשה במזיד.                                                                      

הבנת התורה בקודים חסרי היגיון הרי כל בר אוריין יודע שבתורה יש הכל. הבעיה היא על איזה פסוק או אמרה אתה תלך ותבנה את עולמך. הרבנים המחמירים בדבקות החליטו להשתמש במוטו שבתורה המציין "והגיתה בו יומם ולילה" ולמה? כי לימוד תורה זה חשוב מאד ולא יתכן שיש מה שהוא חשוב יותר מללמוד תורה כל הזמן, לדעתם. וזה הוא הצד המתחכם של אותם הרבנים ואולם קיים גם צד מוסתר ובו טמון גם האגו הגדול שלהם. אם התלמידים לומדים "יומם ולילה" הרי שהם לא ברשות עצמם ולא ברשות המדינה, אלא ברשות התורה, וברשות מלאה של אותו הרב והמפקד לטוב ולרע. תשאלו מה רע במוטו הזה? כפשוטו המילולי הוא חסר היגיון. מי שכתב אותו בספר יהושע היה הוא עצמו או בדברו. ככתוב, האלוהים מזהיר אותו בין היתר ובטרם היציאה לכיבוש הארץ "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית…". יהושע בן נון היה לא איש תורה, הוא היה המפקד הצבאי שמֹשֶׁה מינה אותו אחריו לכבוש ולהנחיל את בני ישראל בכנען. ול"מוטו" הזה אין שום קשר לכל ההנחיות שמשה קיבל והעביר לבני ישראל בבואם להתנחל בארץ. יתר על כן כל דרדק המתחיל ללמוד בתורה בבראשית יודע שהאלוהים מצווה על האדם "בזיעת אפיך תוכל לחם". איפה הוא הצו האלוהי הזה בכל מה שהרבנים מלמדים? האין כאן אגו ברור מטובל במעשה כישוף?                                                  

למה כל הדתיים המכירים במדינה לא תופסים מושכות? הצרה הגדולה של המדינה היא שכל אלה, דתיים וחרדים, שלא לכודים תחת הכישוף של אותם רבנים, לא מרימים קול ולא מתריעים כנגד הדרך הדתית השגויה שההם מובילים  וזאת מפני כבודם של אותם רבנים. אם שותקים הכישוף ההמוני נשאר וגדודי המשתמטים ימשיכו לגדול והעוינות החברתית הנפוצה תכה בנו ביותר שאת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s