העם היהודי הוא עם חכם. דבקה משום כך פילוגי הדעות החזקים בתוכו המיטו עליו, כידוע, אסונות כבדים. כיום במדינה, הפילוגים הרבים מתבססים בעיקר על שני קריטריונים: 1) על נטייה דתית או חילונית. 2) על נטייה של ימין או שמאל. הפילוג הראשון היא עמוק ושורשי, בעוד שהפילוג השני הוא מודרני מהזמן החדש.
והנה תראו איזה פלא קרה לנו. התשתית להקמת המדינה נבנתה והוקמה בעיקר על ידי הנחשבים חילונים סוציאליסטים ואשר מאחוריהם הלכה הסיסמה של האינטרנציונל "שהחדש יבנה רק על חורבות הישן". דוד בן-גוריון היה המנהיג החילוני הסוציאליסטי, הכל יכול, הוא טרם רבות בהקמת המדינה והיה לו כל הנתונים לקבוע את טיבה החילוני המלא. ואולם הוא עשה סיבוב פרסה ונתן כתף גם לכל לאלה השותים ממקור המים החיים של הקיום היהודי. המאמינים יכולים בהחלט לחשוב ולהסיק שיד ההשגחה העליונה הייתה בדבר.
מן הסתם זה רק טבעי שהרעיון הפוליטי שבשילוב ה-ביחד של ימינה היה יכול לעלות ולהופיע אך ורק מתוך המגזר הדתי המשכיל. זו הזדמנות פז לחיות ביחד בהבנה ובכבוד איש לרעהו למרות חילוקי הדעות וההשקפות הדתיות, וכן גם לעשות מה שהוא כנגד הפילוג הגידוף והשיסוי הלוקים בנו. זו ההזדמנות לתמיכה ולבחירה של ימינה לכנסת.
מפלגת ימינה של נפתלי בנט ואילת שקד היא מעצם טיבעה הרעיוני של המפלגה והמעשי של ההנהגה- המצאה מקורית בתולדות העם היהודי. תופעה כזאת מעולם לא הייתה. בנוסח ימינו, ימינה בתובנה שלה היא מכנה משותף, היא סטארט-אפ. אין ספק שיד ההשגחה העליונה זימן לנו אותה. הבחירה והתמיכה בה תשפיע על שני דברים: האחד על חיזוק מגמת ה"ביחד" של המפלגה, ועוד הרבה יותר, השני, על חיזוק גורם הכוח שלה שיגדל וישפיע לטובה על כולנו. הדתיים והחילונים חייבים לדעת שלא בכל יום ההשגחה העליונה מזמנת ומושיטה לנו יד לעזרה.